עומס מנטאלי הנובע מריבוי שעות דיון, ריבוי החלטות ברצף וריבוי מידע הדורש עיבוד, עשויים להשפיע על קבלת החלטות שיפוטיות גם כאשר הן מתקבלות על-ידי מומחים הבקיאים בתחומם. כך קובע מחקר שנערך באוניברסיטת בן-גוריון.
פרופ' שי דנציגר ועו"ד ליאורה אבנעים-פסו מבן-גוריון, יחד עם פרופ' יונתן לבב מאוניברסיטת קולומביה, בדקו האם קבלת החלטה משפטית היא פועל יוצא של חשיבה רציונאלית טהורה, או שאל תהליך קבלת ההחלטה מתגנבים גורמים אחרים העשויים להשפיע עליה באופן משמעותי. הם עשו זאת תוך התחקות אחר קבלת החלטות אותנטיות במסגרת ועדות שחרורים.
המחקר, שבחן למעלה מ-1,000 תיקים העוסקים בשחרור מוקדם של אסירים, מצא כי לעומס עשויה להיות השפעה מרחיקת-לכת על ההחלטה בבקשות לשחרור מוקדם. בקשות אלו נידונות ברצף בפני פאנל מקצועי ומנוסה, הדן בבקשות רבות.
המחקר מצא, כי הסיכוי לזכות בשחרור מוקדם גדול בהרבה בתחילת יום הדיונים מאשר בסופו. במילים אחרות: סיכויי קבלת הבקשה יורדים ככל שנדונים יותר תיקים במהלך יום דיונים.
החוקרים טוענים, כי מדובר בתופעה אנושית הנעוצה במגבלות המשאבים המנטאליים של בני אדם. ככל שמשאבים אלו מידלדלים, גוברת נטייתו של מקבל ההחלטה לחסוך במשאבים ולבחור בברירת המחדל - השמירה על הסטאטוס קוו. בהקשר זה, ברירת המחדל היא דחיית התיק למועד אחר, או שלילת הבקשה לשחרור.
עוד נמצא, כי מיד לאחר הפסקת ארוחת הבוקר או ארוחת הצהריים, עולה שכיחות ההחלטות לשחרור מוקדם. מכאן, שהפסקה קלה בדיונים ואכילת מזון כלשהו עשויות לחדש את המשאב המנטאלי.
המחקר מוסיף נדבך לממצאי מחקרים המראים, כי תהליך קבלת החלטות, גם של מומחים בתחומם, מושפע מגורמים חיצונים. לדעת החוקרים, ההתחקות אחר גורמים אלה והבנת השפעתם, יכולות לסייע באופן מעשי לשיפור המערכת על-ידי הגברת המודעות להשפעות אלה ובאמצעות בקרה עצמית.
החוקרים משערים, כי תופעת הידלדלות המשאבים בתהליכי קבלת החלטות, רלוונטית לתחומים רבים בהם מומחים נדרשים לקבל החלטות רבות ברצף תחת עומס מנטאלי רב, בכלל זה החלטות רפואיות, החלטות צבאיות והחלטות פרלמנטריות.
