|
|
אולם מעצרים בבית המשפט בתל אביב [צילום: איתמר לוין]
|
|
|
|
|
עו"ד חיים שטנגר פנה (יום ג', 12.4.11) אל בית המשפט העליון בבקשה שלישית להורות על דחיפות דיון בעתירה שהגיש נגד יו"ר הכנסת ונגד ממשלת ישראל ביחס לחוק המונע בקשה שלישית להורות על דחיפות דיון בעתירה נגד חוק סדר הדין הפלילי שתוקן ב-14 במרס על-ידי הכנסת באופן המונע מעצורים את הזכות לערור לבית משפט העליון.
באופן זה, טוען העותר, ובמקרה שהמדינה עררה על שחרור בשלום ועררה התקבל, הרי לפי התיקון החדש לחוק נחסמה הדרך לערור בעליון ועציר עלול למצוא עצמו עצור חודשים רבים בבית מעצר, בלי שום ביקורת שיפוטית של בית משפט העליון.
בקשות לדחיפות הדיון בעתירה הוגשו לבית המשפט העליון ב-29 במרס וב-4 באפריל. שתיהן לא נענו על-ידי בית המשפט.
"העתירה מעלה שאלה חוקתית, מהותית, וחשובה לאין ערוך, בכל הכבוד הראוי, לפיה התקבל חוק סדר הדין הפלילי (סמכויות אכיפה - מעצרים), בידי כנסת ישראל, בתאריך 14.3.2011, במהלך ההצבעה על הקריאה השנייה והשלישית, שלא כדין ובניגוד לתקנון הכנסת ועוד עניינים המפורטים בעתירה זו, כך שלפי הנטען בעתירה, חוק זה הינו בטל ומבוטל ולחלופין, הינו נפסד וניתן לביטול - הכל כמפורט בעתירה דנא", ציין בא-כוחו של שטנגר, עו"ד גיא הלוי.
לדבריו, הואיל והעתירה עוסקת בשאלה קרדינלית, שעניינה זכאותם של עצורים לפנות לבית המשפט העליון בערר שני, כאשר במקרים מסוימים מדובר אך ורק בערר אחד, שעה שהעוררת הראשונה היא הפרקליטות דווקא, הרי שמתבקש בית המשפט הנכבד, לקבוע ולהורות על דחיפות שמיעת הדיון בעתירה במועד מוקדם ככל האפשר, כמו-גם לקבוע כי המשיבים יגישו תשובתם לעתירה, תוך שבעה ימים ממועד קבלת החלטתו של בית משפט לבקשת הדחיפות.
"בתאריך 29.3.2011, הוגשה לבית משפט נכבד זה, בקשה לדחיפות דיון בעתירה, מהנימוקים המפורטים לעיל. מאז הגשת בקשה זו לבית משפט נכבד זה חלפו 6 ימים וטרם ניתנה החלטה בבקשה זו", ציין.
על-מנת למנוע מצב שבו ידחו את טענותיו בטיעון של איחור בערעור ציין עו"ד הלוי כי את העתירה נגד התיקון בחוק הגיש יום לאחר פרסומו ברשומות.
