דוח: ישראל אינה נלחמת בשוחד לפקידים זרים

ישראל נמנית על קבוצה של 20 מדינות, בהן נאכפת אמנת OECD למאבק בשוחד לעובדים זרים בצורה מועטה או לא נאכפת כלל. כך עולה מדוח המעקב אחרי יישום האמנה, שמפרסם (ג', 24.5.11) הארגון הבינלאומי Transparency International, המיוצג בארץ בידי עמותת שבי"ל.

על-פי הדוח, רק בשבע מבין חברות OECD נאכפת האמנה בצורה פעילה: דנמרק, גרמניה, איטליה, נורבגיה, שוויץ, בריטניה וארה"ב. בעשר מדינות האכיפה מתונה: ארגנטינה, בלגיה, פינלנד, צרפת, יפן, הולנד, דרום קוריאה, ספרד ושבדיה. לצידה של ישראל מופיעות ברשימה יוון, טורקיה, קנדה, פולין, אירלנד ואוסטריה ועוד.

זו השנה הראשונה בשבע השנים בהן מפורסם דוח המעקב, שנתקבלה לפני 21 שנים, שלא נרשמה כל התקדמות במספר המדינות האוכפות את איסור האמנה לתשלום שוחד לעובדי ציבור זרים. ממצא זה תואם לדוח של ה-OECD, לפיו רק בחמש מדינות החברות באמנה הוטלו עיצומים על פרטים או חברות בשנה האחרונה.

הדוח אומר, כי ביעשראל לא נמצאו ליקויים משמעותיים במסגרת החקיקתית. עם זאת, למרות שחברת אשרא (החברה הישראלית לביטוח ייצוא) דורשת מהחברות שהיא מבטחת להגיש הצהרה נגד שחיתות, הצהרות אלה אינן נבדקות. בדוח מומלץ שחברות ציבוריות ישראליות המעורבות בפעילות ייצוא משמעותית, יידרשו להבטיח שהן בעלות מנגנוני פיקוח ובקרה פנימיים מספקים, במטרה למנוע ולגלות שוחד לפקידים, הן ישראלים והן זרים. איסוף הנתונים לגבי ישראל נעשה בהתנדבות בידי עוה"ד הדין הדר סטון, ניב סיוון ויהושע רביץ ממשרדו של פרופ' יוסי גרוס.

נורמות ארגוניות קלוקלות

גם השנה, מצביע הדוח על מחסור במחויבותם של המנהיגים כגורם המרכזי לעיכוב באכיפה האמנה. ממצאי הדוח מראים, כי במדינות בהן יש מנהיגות פוליטית מחויבת, תוכנית המעקב הקפדנית של OECD סייעה לשיפור חוקים ותוכניות אכיפה. לעומת זאת, בהעדר מחויבות שכזו, אפילו לסקירות חוזרות של OECD יש השפעה מועטה.

גליה שגיא, מנכ"ל עמותת שקיפות בינ"ל-ישראל, אומרת: "יישום האמנה חשוב לישראל הן כשחקן במגרש הבינלאומי והן במגרש הביתי כמדינה דמוקרטית שומרת חוק. ניכר מהדוח, כי המדינות החזקות והמשמעותיות פועלות למאבק בשחיתות ולשינוי כללי המשחק הבינלאומיים. כדאי שישראל תהיה בין מובילות השינוי ולא בין הנגררות לכך בעל כורחן לאור מעורבות בשערוריות בינלאומיות".

לדברי שגיא, "על החברות הישראליות להבין שנורמות ארגוניות קלוקלות הנהוגות בקשרי חוץ יכולות בסופו של דבר להיכנס לארגון בדלת האחורית ולפגוע קשות בארגון. לפיכך עליהן לאמץ תוכנית למניעת שוחד אפקטיבית ומוטמעת, ועל הרשויות בישראל לדרוש הטמעה של תוכניות אלו".