רשת גני הילדים של אגודת ישראל חויבה לשלם ל-29 גננות הפרשי שכר לתקופה שמאז ספטמבר 2008 ופיצויי הלנה בסך 25% לשנה. כך קבע (24.5.11) בית הדין האזורי לעבודה בירושלים.
הרשת מצויה בקשיים כלכליים מזה למעלה מעשור, וכבר בשנת 2000 עמד גירעונה על 130 מיליון שקל. במסגרת תוכנית הבראה ראשונה, קוצץ באפריל 2003 שכרם של עובדיה ב-10%, אך הדבר לא הועיל. בנובמבר 2008 נחתם הסכם בין הרשת למשרד החינוך, ובמסגרתו קוצץ שכר כל הגננות לשכר מינימום. מאוחר יותר בוטל ההסכם בידי משרד החינוך, בשל אי-עמידת הרשת בתנאיו, אך הגננות המשיכו לקבל שכר מינימום.
התובעות כולן גננות ותיקות, אשר שכרן היה גבוה בהרבה משכר המינימום. הן טענו, כי לא הסכימו להפחתה בשכרן, כי מעסיק אינו רשאי לפגוע בשכרם של עובדיו באופן חד-צדדי, וכי טענת הרשת כי יש לראות אתץ העובדות שלא הסכימו לתנאי תוכנית ההבראה כמי שהתפטרו מעבודתן עקב הרעה בתנאי עבודתן, היא קונסטרוקציה משפטית צינית ומופרכת, שהמציאה הרשת כדי למנוע מעובדות שהתנגדו לתוכנית ההבראה להמשיך לעבוד.
הרשת מצידה טענה, כי התובעות חתמו על חוזי העסקה מדי שנה, ובהם צוין כי המשכורת והשכר ייקבעו על-פי הנהוג ברשת הגנים בלבד. כמו-כן נשלחו הודעות בכתב לתובעות, לפיהן תנאי השכר ברשת בשנת הלימודים הבאה יהיו בהתאם לתוכנית ההבראה, והודע להן כי קיימת אפשרות לתיאום שימוע, וכי הן רשאיות לסיים את חוזה העסקתן עקב הרעה בתנאי עבודתן. התובעות בחרו להמשיך לעבוד ברשת על אך ההפחתה בשכרן. לטענת הרשת, השאלה שעמדה להכרעת בית הדין היא האם ישלול מן המעביד שואף החיים את האפשרות להמשיך ולהתקיים על בסיס כלכלי אמיתי.
הנשיאה
דיתה פרוז'ינין דחתה מכל וכל את גירסת הרשת ואימצה במלואה את גירסת התובעות. היא מצאה, כי על-פי תוכנית ההבראה הייתה הרשת חייבת לקבל את הסכמתן בכתב של כל העובדות להפחתת שכרן, ולא זו בלבד שלא עשתה זאת - אלא אף מעולם לא הודיעה להן בכתב מה יהיו תנאי השכר החדשים.
עוד טענה הרשת, כי שרה זלצמן - אחת התובעות - הייתה נציגתן של הגננות למו"מ עם ההנהלה. ואולם, פרוז'ינין מצטטת את דבריה של זלצמן בעדותה: "זה היה מטעמם, שימשנו כקישוט... לא נתנו לנו שום מעמד של נבחר ציבור, שימשנו כקישוט וכוח לא היה לנו, ושהיינו נפגשים עם הרב קרלשטיין אמרו לנו בפירוש שלא ישמעו לנו ואנו לא צד בעניין".
פרוז'ינין מוסיפה וקובעת: "גם קשיים כלכליים שהוא נתון בהם, אין בהם כדי ליתן היתר למעביד להפחית את שכר עובדיו באופן חד-צדדי. משכך, הפחתת שכר העובדים, גם אם מצוי המעביד בקשיים כלכליים, אינה כלולה בסמכויות הנתונות למעביד במסגרת הפררוגטיבה הניהולית המצויה בידיו".
