ועדת הכלכלה של הכנסת אישרה (יום ג', 14.6.11) לקריאה שנייה ושלישית את התיקון לחוק ההגבלים העסקיים, שיאפשר לממונה על ההגבלים העסקיים להכריז על גופים מסוימים כקבוצות ריכוז ולתת להם הוראות שיגבירו את התחרות.
יו"ר הוועדה, כרמל שאמה-הכהן, בירך על אישור החוק ואמר כי "זו יריית הפתיחה במאבק בריכוזיות".
בפתח הישיבה הסביר שאמה-הכהן כי בעקבות הפנייה של נגיד בנק ישראל
סטנלי פישר, החליטה הוועדה לקיים דיון מחודש בבקשת הרגולטורים בענפי הבנקאות ושוק ההון והביטוח, לקבל זכות וטו על ההכרזה על גופים כקבוצות ריכוז ועל מתן הוראות בעקבות זאת. שאמה-הכהן הבהיר כי הוא סבור שהמנגנון שקבעה הוועדה בדיונים הקודמים, לפיו במקרה של מחלוקת בין הממונה על ההגבלים העסקיים לרגולטורים תעבור ההחלטה לממשלה, היה ראוי. אך הוסיף כי לעמדה הנחרצת של בנק ישראל היה שיקול בהחלטת הוועדה לבחון מחדש את הסוגיה.
ח"כ
אמנון כהן, שיזם הצעת חוק פרטית שלפיה לאף גוף אין סמכות להטיל וטו על החלטת הממונה, אמר כי הצעתו נולדה כדי להתמודד עם הבעיות שהתגלו בכל הנוגע לחשש לתיאומי מחירים בעמלות הבנקים. הוא הוסיף כי הוא לא שלם עם ההחלטה להחריג את הבנקים וחברות הביטוח ולאפשר לרגולטורים הענפיים זכות וטו. הוא הבהיר כי הסכים לקדם את הצעתו לקריאה ראשונה ולהקפיאה לאחר מכן. "אם למרות הווטו המצב במשק יהיה טוב אז לא יהיה צורך בהצעת החוק שלי", אמר, "אבל אם נגלה שהווטו יוצר בעיה קשה יכול להיות שאקדם את הצעתי כבר בקדנציה הנוכחית".
שאמה-הכהן הבהיר כי הווטו לא יהיה קבוע וכי ועדת הכלכלה תעקוב אחר יישום החוק ותבחן אם לחדשו. הוועדה קיבלה את ההצעה וקבעה כי הווטו לרגולטורים יינתן בתחילה עד ה-1 בינואר 2014. לאחר מכן, יוכל שר האוצר לבקש את אישור ועדת הכלכלה להאריך את הווטו לתקופות נוספות של שנתיים בכל פעם. כמו-כן יזם שאמה-הכהן תיקונים נוספים אותם אישרה הוועדה. לפי הצעתו, לרגולטורים לא תהיה זכות וטו באשר להכרזה על גוף מסוים או ענף כקבוצת ריכוז. זכות הווטו תישמר להם רק באשר להחלטת הממונה להורות לגופים לבצע צעדים אופרטיביים להגברת התחרות.
הוועדה אף ביקשה ליצור שקיפות של ההחלטות בפני הציבור. לפיכך נקבע כי עצם הדרישה של הרגולטורים להטיל וטו תפורסם מיידית, אלא אם הסכימו עם הממונה אחרת. הנימוקים לווטו יפורסמו שישה חודשים לאחר מכן, אולם במקרה שבו הממונה והרגולטורים יגיעו להסכמה כי קיים צורך לדחות את מועד הפרסום, הנימוקים יפורסמו במועד שייקבע בהתאם להסכמה בין הצדדים.
נציגי הממשלה והרגולטורים הביעו הסתייגויות באשר לנושא הפרסום והאישור מחדש של זכות הווטו. הממונה על שוק ההון והביטוח, פרופ' עודד שריג, אמר כי לעיתים עצם ההודעה עלולה לדרדר מוסד לחוסר יציבות. המפקח על הבנקים דוד זקן הוסיף: "נעמוד בגאון מאחורי כל החלטה שלנו, אך פרסום מיידי עלול לגרום לאנשים לחשוש להתקשר עם אותו גוף, מה שעלול להוביל להידרדרותו". למרות ההתנגדות, שאמה-הכהן הבהיר כי אם הממשלה תגיש הסתייגויות לחוק הוא לא יאפשר לעלות אותו לקריאה שנייה ושלישית.
"המפקחים בענפי הבנקאות והביטוח - סכיזופרנים"
מנכ"ל המועצה לצרכנות, עו"ד אהוד פלג, אמר כי הצעת החוק נועדה לאפשר לממונה להפעיל את סמכותו ביתר קלות, מאחר שניסוח לא מוצלח של החוק מנע ממנו להתייחס לקבוצות ריכוז כמונופולים. "סמכותו של הממונה צומצמה בהצעת החוק והיא תפגע דווקא באותם ענפים שהיוו את העילה לחקיקה", אמר.
סמנכ"ל המחקר של ארגון אמון הציבור, רונן רגב כביר, הוסיף כי "הבעיה המרכזית היא שבענפי הבנקאות והביטוח יש מפקחים שהם סכיזופרנים". לדבריו, הם אוחזים בשני כובעים, האחד הוא הדאגה ליציבות הגופים והשני הוא הגברת התחרות והגנה על הצרכן, כאשר היציבות תמיד עומדת בראש.
בתום הדיון אישרה כאמור הוועדה לקריאה ראשונה גם את הצעתו של ח"כ כהן, לפיה לא תינתן זכות וטו לרגולטורים. זאת בכפוף להודעתו כי יקפיא את החקיקה לאחר הקריאה הראשונה.