ידה של קטינה חולת סרטן תיכרת, למרות התנגדותה הנחרצת של אמה, וזאת מאחר שברור שבלא הכריתה - נגזר דינה למיתה. כך קבע (7.7.11) שופט בית המשפט למשפחה בתל אביב, יהורם שקד.
מדובר בקטינה המטופלת בבית החולים דנה בתל אביב, והסובלת מגידול עצם ממאיר ביותר הצפוי לשלוח גרורות לריאות, ואשר במצבו הנוכחי מביא למוות ב-100% מהמקרים. לעומת זאת, כריתה מעניקה לדברי הרופאים סיכויי ריפוי של 65%-60%.
אימה של הילדה התנגדה לכריתה, בנימוק שהמענה למצבה של בתה הוא תפילה וצום, ואמרה שאת ליבה היא שופכת בכותל המערבי. העובדת הסוציאלית דיווחה לבית המשפט, כי "האם פ' הביעה התנגדות נחרצת והתבטאה ב'יותר טוב שתמות'. א' עצמה, למרות ההלם והבכי, אמרה 'אני מבינה שאין לי ברירה'". בדיון בפני שקד באפריל השנה, שבה האם ואמרה שכל מה שנחוץ הוא תפילה ואמונה.
במאי השנה דיווחה המדינה, כי בהתייעצות עם רופאים מבית החולים תל-השומר נקבע שוב, כי אין מנוס מכריתת היד. האם ביקשה להעביר את בתה לתל-השומר, הבטיחה לשתף פעולה עם הצוות הרפואי, אך בפועל שבה ומנעה את כריתת היד. בנסיבות אלו, התבקש שקד לקבל - כלשונו - החלטה המדירה שינה מעיניו של שופט: האם לאשר את הכריתה למרות התנגדות האם, שהיא האפוטרופוס היחידה של הבת (האב נהרג בנסיבות טרגיות).
שקד קובע, כי אין להורים סמכות לקבל החלטות הצפויות להביא למות ילדיהם. הוא מצטט את חוק יסוד
כבוד האדם וחירותו, הקובע ש"כל אדם זכאי להגנה על חייו, על גופו וכל כבודו", ואומר: "לא לחינם הסעיף פותח בהגנה על הערך החשוב ביותר: 'חייו' ורק לאחר מכן על 'גופו', ללמדך כי ההגנה על החיים קודמת לכל הגנה אחרת וכי אין דבר שהחיים ייסוגו מפניו, על אחת כמה וכמה, לאור נסיבותיו המיוחדות של מקרה זה".
מאחר שהאם התבצרה בעמדה דתית קיצונית, מצטט שקד מדברי ר' יעקב עמדין (היעב"ץ), מחשובי הפוסקים, ולפיהם יש לכפות על אדם טיפול - אפילו הדבר כרוך בייסורים - כדי להצילו ממוות. עוד הוא מביא מדברי ר' דוד צבי הופמן, לפיהם אין להתחשב כלל בדעת ההורים כאשר יש צורך בטיפול רפואי לילדיהם.
שקד מסכם: "צר לי מאד כי האם, אשר אין ספק באהבתה לביתה, ממאנת לראות את המציאות נכוחה ומסרבת לאפשר לבתה סיכוי לחיים, אומנם ללא יד, אולם עם דגש על 'חיים'". שקד הורה להיעזר במשטרה במידת הצורך כדי לכפות את ביצוע הניתוח.
