ועדת המשנה לתחבורה ציבורית של ועדת הכלכלה של הכנסת מבקשת מ
משרד התחבורה לאפשר לאוטובוסים לנסוע על תוואי הרכבת הקלה מכיכר הדווידקה ועד אחרי שוק מחנה יהודה, כדי להקל בגודש התנועה ברחובות הסמוכים.
הוועדה דנה (יום ב', 1.8.11) בשינויים הצפויים בתחבורה הציבורית בירושלים, לקראת תחילת ההפעלה המסחרית של הרכבת הקלה בעיר. בפתח הדיון אמר היו"ר
ישראל אייכלר כי ירושלים איבדה אזרחים רבים בגלל היעדר הנגישות לתחבורה הציבורית, ואולי שיפור התחבורה הציבורית וייעולה ימשוך חזרה את אותם האזרחים.
נציג ועד ההורים הארצי, יהודה סקר, הזהיר בדיון כי הורדת הגדרות שחסמו את המעבר למסילה תוביל לאסון. ח"כ אייכלר הצטרף לדברים ואמר כי "לפחות בשנתיים הראשונות צריך להשאיר את הגדר, ולא לתת לציבור להתרגל לרכבת במחיר של 30-20 הרוגים בשנה". המשנה למנכ"ל משרד התחבורה, אלכס לנגר, דחה את הדברים ואמר כי החשש אינו מבוסס. "רחוב עמוס לעייפה עם כלי רכב הוא לא פחות מסוכן", אמר לנגר. "התייעצנו עם מיטב יועצי הבטיחות בארץ ובעולם ואמצעי הבטיחות שבהם נעשה השימוש הוא על-פי מיטב הניסיון העולמי". למרות דבריו אלה, הוועדה דורשת לבחון מחדש העמדת גדרות כאמצעי בטיחות בתוואי הרכבת, לתקופה מסוימת, במקביל להסברה לציבור ולתלמידים על הסדרי התחבורה החדשים.
ח"כ אייכלר ביקש לקבל סקירה של השינויים הצפויים עם הפעלתה של הרכבת הקלה, ולנגר השיב כי הרכבת הקלה תנוע לאורך 14 קילומטרים מצפון-מזרחה של ירושלים ועד למרכז העיר, כשעל הציר ישנן 23 תחנות. לדבריו, יש תוכניות להאריך את התוואי צפונה ודרומה. הוא הוסיף כי 6 קווי אוטובוסים רבי-קיבולת (BRT) יפעלו מדרום-מזרחה של העיר, דרך מרכזה ועד לשכונת רמות. על הבסיס הזה - הסביר לנגר - יפעלו סדרה של קווים מזינים שיאפשרו מעברים נוחים לנוסעים. "הרכבת הקלה לא תבוא במקום אוטובוסים, כמו שחשבנו בתחילה, אלא תתווסף למערך הקיים", הבהיר לנגר.
נציג האוצר, מיכה פרלמן, הסביר כי המשמעות של אי-הפגיעה בהיקף האוטובוסים על-חשבון הרכבת הקלה, היא תוספת השקעה של כ-30 מיליון שקל בשנה בתחבורה הציבורית בבירה.
רכבת - טובה לסוחרים?
נציג ועד הסוחרים בעיר, מלכאן כיומרס, אמר כי "הרכבת הקלה נולדה בחטא וסופה שתיקבר בחטא". לטענתו, מרכז העיר לא בנוי למפלצת כמו הרכבת הקלה. בתגובה אמר לנגר כי התוואי נבחר דווקא כדי לחזק את מרכז העיר. נציג חברת סיטיפס הוסיף כי כל רכבת כזו שתעבור במרכז העיר שווה ל-10 אוטובוסים.
עודד שטיינברג מהמינהל הקהילתי לב העיר המלווה את הסוחרים אמר כי מרכז העיר נמצא בקריסה כלכלית. הוא סיפר כי המינהל ביקש להקים תחנה בכיכר ציון אך לא נענה. לדבריו ולדברי נציגים נוספים של תושבי השכונות בעיר, לא נעשה תהליך אמיתי של האזנה לצרכי הציבור ושיתופו בתהליך השינוי.
היו"ר אייכלר סיכם את הדיון ואמר כי "הוועדה ממליצה למשרד התחבורה לקיים סדרת מפגשים עם נציגי המנהלים הקהילתיים המרכזיים ופעילים בתחום התחבורה, ולהציג בפניהם את התוכנית ולהיות קשובים להצעותיהם".
הוועדה אף ביקשה ממשרד התחבורה לפרסם באתר האינטרנט של המשרד את ההסכמות עם זכיין הרכבת הקלה בירושלים, כמו גם ההסכמים עם קואופרטיב אגד. כמו-כן ביקשה הוועדה ללוות את כניסת הרכבת הקלה והשינויים בתחבורה הציבורית בפעולות הסברה משמעותיות לציבור.