בעלי מקצועות חופשיים מוזמנים להעביר אלינו לפרסום מאמרים, מידע בעל ערך חדשותי, חוות דעת מקצועיות בתחומים משפט, כלכלה, שוק ההון, ממשל, תקשורת ועוד, וכן כתבי טענות בהליכים בבית המשפט.
דוא"ל: vip@news1.co.il
|
|
|
תחזית לישראל 2011 - עגומה
|
דוח מצב המדינה השנתי של מרכז טאוב המתפרסם מתריע: הולכים ומעמיקים הפערים בהכנסות, בהשכלה ובבריאות ומצטיירת תמונה ארוכת טווח שאינה מבשרת טוב לעתיד ● חוקרי המרכז, הנמנים בין החוקרים האקדמיים המובילים בישראל, מציגים בדוח נתונים חדשים על מצב התעסוקה, החינוך, הבריאות, הרווחה ועוד
|
ממשלה עושה את ההיפך [צילום: AP]
|
|
|
|
|
בישראל הולכים ומעמיקים הפערים בהכנסות, בהשכלה ובבריאות. זוהי הסוגיה המרכזית בדוח שהעביר מרכז טאוב (יום ג', 2.8.11) ללשכת ראש הממשלה, לשר האוצר ולמשרדי הממשלה. הדוח השנתי של מרכז טאוב - מצב המדינה - חברה, כלכלה ומדיניות 2010 מציג תמונת-על מקצועית בשפה בהירה של התוואים החברתיים והכלכליים עליהם נמצאת ישראל ומציע המלצות למדיניות. מרכז טאוב מראה שרמת החינוך בארץ היא גורם מרכזי לפערים בחברה הישראלית. המפתח לצמיחה כלכלית בת קיימא הוא שיפורים מתמידים בפריון - מה שמגביר את הביקוש לעובדים משכילים ומיומנים, ומקטין את הביקוש לעובדים בעלי השכלה נמוכה. בישראל הענייה יותר של תחילת שנות ה-70', שיעורי התעסוקה בקרב כל קבוצות ההשכלה היו גבוהים מ-90 אחוז. בישראל המתקדמת יותר, של המילניום הנוכחי, שיעורי התעסוקה הולכים וצונחים ככל שרמת ההשכלה נמוכה יותר. אם לפני 40 שנה, למעלה מ-90 אחוז מבעלי 1-4 שנות לימוד היו מועסקים, שיעורם היום קרוב ל-50 אחוז בלבד. בקרב בעלי 5-8 שנות לימוד, שיעור התעסוקה אינו עובר את ה-60 אחוז. אנשים משכילים מועסקים יותר ומשתכרים יותר. כתוצאה מכך, כפי שמלמד הדוח, שיעורי העוני בקרבם נמוכים יותר, נגישותם לטיפול רפואי ולתרופות טובה יותר, והישגי ילדיהם בלימודים גבוהים יותר. לאור הירידה הגדולה והנמשכת בביקוש לעובדים בעלי השכלה נמוכה, היה ניתן לצפות, שממשלת ישראל תפעל בנחישות להקטנת ההיצע של מעוטי ההשכלה והמיומנות. אך הממשלה עושה בדיוק את ההיפך: היא מאפשרת יבוא של מאות אלפי עובדים לא-ישראלים בעלי השכלה נמוכה - בהיקף של עובד אחד מכל שבעה עובדים במגזר העסקי - ובכך מונעת התאוששות בתעסוקה ובהשתכרות של ישראלים בעלי השכלה נמוכה. בזמן שהתמונה המאקרו-כלכלית בהווה נראית טוב ביחס למדינות המערב, המתאוששות מהמשבר הכלכלי החמור, התחזית לישראל בטווח הארוך בעייתית למדי, והדבר קשור באופן הדוק לרמת החינוך הניתנת לחלק גדול וגדל בחברה הישראלית. החינוך שילדי המדינה מקבלים היום יקבע לא מעט את יכולתה של ישראל העתידית להחזיק משק של עולם ראשון.
|
הישגי ילדי ישראל הם הנמוכים ביותר
|
|
|
חסרה משמעת [צילום: ששון תירם]
|
|
|
קיים פער בין המצב הטוב המשתקף בסמנים השונים לפעילות השוטפת של המשק, לבין האופק המדאיג לנוכח הבעיות ארוכות הטווח. בחמש השנים האחרונות, ההוצאות הציבוריות האזרחיות של ישראל ירדו ביחס לתוצר, בעוד שהן עלו במרבית מדינות המערב. תעסוקה ורווחה פערי השכר בישראל גבוהים בהשוואה לכל מדינה מפותחת אחרת, והם מתבטאים בעיקר בפערי השכר בין עובדים בעלי רמות השכלה שונות. פערי השכר בין שכירים עם ניסיון עבודה של 10 שנים ומעלה לבין שכירים עם פחות ניסיון עבודה נעים סביב ה-50% במשך העשור האחרון, ופערי השכר בין גברים לנשים ירדו מכ-40% לסביבות ה-35% בתקופה זו. לעומתם, פערי השכר בין שכירים בעלי יותר מ-12 שנות לימוד לבין בעלי עד 12 שנות לימוד גדלו מ-66% ב-1998 ל-80% ב-2009. שיעור העוני בקרב האוכלוסיה העובדת בישראל גבוה ונמצא במגמת עלייה. כיום מרבית העניים בישראל באים מקרב משפחות עובדות. המשפחות החד-הוריות בישראל נוטות להיות עניות מאד - למעלה משליש ממשפחות אלה נמצאות מתחת לקו העוני - גם בהשוואה למשפחה הישראלית הזוגית וגם בהשוואה למשפחה החד-הורית המערבית. חינוך מתברר שתנאי העבודה והשכר של מורי ישראל טובים בהרבה ממה שנהוג היה לחשוב, לעומת עמיתיהם בחו"ל. כמו-כן, בקרב התלמידים שאינם חרדים או תושבי מזרח ירושלים, חלה עלייה בשיעור הלומדים בכיתה י"ב, בשיעור הניגשים לבחינות הבגרות ובשיעור הזכאים לבגרות, שציוניהם עומדים בתנאי הסף ללימודים גבוהים. בין 2000 ו-2010, מספר התלמידים במערכת החינוך הממלכתית והממלכתית-דתית ירד באחוז אחד בזמן שמספר התלמידים הערבים גדל ב-46% ומספר התלמידים החרדים גדל ב-58%. במחקר הבוחן את רמת ההשכלה של ילידי 1955-1981 נמצא, שחל צמצום בפערים בשיעורי הזכאות לבגרות בין שכבות חברתיות-כלכליות שונות. שיעור הזכאים לבגרות בקרב ילידי 1955-59, שהוריהם בעלי השכלה יסודית בלבד, היה 40%. בקרב ילדים שנולדו שני עשורים מאוחר יותר, בשנים 1975-81, שיעור הזכאים לבגרות בקרב ילדים שהוריהם בעלי השכלה יסודית בלבד עלה ל-55%. אולם, במערכת ההשכלה הגבוהה, למרות התרחבותה הניכרת, נשמר אי-השוויון החברתי-כלכלי. ניתוח נתונים ממחקרי PISA 2000 ו-PISA 2006 מלמד, שגודל האוכלוסיה הצעירה בישראל, הנובע משיעורי ילודה גבוהים, מסביר את מרבית הפער בין ציוני התלמידים הישראלים ובין הממוצע הבינלאומי. על-פי מבחני TIMSS 2003 הבינלאומיים, מתברר כי אם רמת המשמעת בקרב תלמידי ישראל הייתה עולה לממוצע הבינלאומי, פערי ההישגים בין ישראל לשאר המדינות היו מצטמצמים מאוד. בהשוואה ל-25 מדינות מפותחות, תוצאות מבחני ה-PISA האחרונים מצביעות על כך, שההישגים של ילדי ישראל הם הנמוכים ביותר, הפערים בהישגים הם הגבוהים ביותר ואפילו ההישגים של התלמידים המצטיינים בארץ נמוכים מאלה של המצטיינים ב-24 מתוך 25 המדינות. בריאות הפערים בין המרכז והפריפריה בתחום הבריאות ממשיכים להיות ניכרים, וניצנים ראשונים של המצב כבר נראים במדדי בריאות הציבור. דעת הקהל ממצאי הסקר החברתי השנתי של מרכז טאוב מגלים כי תחושת הביטחון החברתי עלתה בשנה האחרונה, לאחר מספר שנים של ירידה. בחברה הישראלית, רמת ההכנסה ורמת ההשכלה של הפרט משפיעות (במידות שונות של עוצמה) על ההבדלים בתחושת הביטחון החברתי. מרכז טאוב לחקר המדיניות החברתית בישראל, בראשות פרופסור דן בן-דוד, הינו מוסד עצמאי ולא-מפלגתי למחקר חברתי-כלכלי, היושב בירושלים. המרכז מספק למקבלי ההחלטות ולציבור הרחב מבט-על בתחומי הכלכלה והחברה. הצוותים הבינתחומיים - הכוללים חוקרים בולטים מהאקדמיה ומומחים מובילים מתחומי המדיניות - והצוות המקצועי של המרכז עורכים מחקרים ומציעים המלצות למדיניות בסוגיות החברתיות-כלכליות המרכזיות מולן ניצבת המדינה.
|
|
תאריך:
|
03/08/2011
|
|
|
עודכן:
|
03/08/2011
|
|
יפעת גדות
|
תחזית לישראל 2011 - עגומה
|
|
רשת מלונות קראון פלזה ישראל שבבעלות קבוצת אפריקה ישראל וקבוצת משקיעים פרטיים הודיעה (יום ד', 3.8.11) על מינויו של קובי טולדנו לתפקיד מנכ"ל מלונות קראון פלזה ואפי פטיו באילת.
|
|
|
שר האוצר, יובל שטייניץ, חתם על צו להפחתת המכס על גבינות קשות. מן האוצר נמסר כי הצו נחתם במטרה לפתוח את שוק החלב לייבוא, להגדיל את מגוון הגבינות הקשות המשווקות בישראל וליצור תחרות יעילה בענף אשר תוזיל את המחיר לצרכן.
|
|
|
נוכח ההחמרה במצבו הרפואי של יהונתן פולארד יצאו הרבנים הראשיים, יונה מצגר ושלמה עמר, בקריאה לציבור להתפלל לרפואתו.
|
|
|
משטרת ישראל ממליצה שלא לפתוח בחקירה פלילית בפרשת המסמך המפוברק של בועז הרפז בפרשה שבעקבותיה בוטל מינוי אלוף יואב גלנט לרמטכ"ל והוחלט על מינוי רב אלוף בני גנץ לתפקיד.
|
|
|
להקת אתניקס ביטלה את השתתפותה בתוכניתם של מרגלית צנעני וגל אוחובסקי בעקבות התבטאויותיה האחרונות של מרגול בנושא המאבק החברתי.
|
|
|
|