|
|
השפעה לכל החיים [צילום: דוברות משרד הרווחה]
|
|
|
|
|
|
|
ילדים שעברו התעללות, איבדו הורה, או סבלו מקשיים אחרים עלולים להיות בסיכון גבוה יותר למצבים בריאותיים כרוניים בשלב מאוחר יותר בחיים.
מחקר חדש שכלל יותר מ-18,000 משתתפים בוגרים מעשר מדינות גילה כי אלו שסיפרו על התמודדות עם מצוקות שונות בילדות - כמו התעללות, מוות של הורה, או בעיית סמים של ההורים - היו בסיכון גבוה יותר למספר מצבים רפואיים. מצבים אלו כללו מחלות לב, דלקות פרקים, אסתמה, סוכרת וכאבי גב או ראש כרוניים. דפוס דומה זוהה גם בקרב אנשים שסיפרו כי סבלו מדיכאון, חרדה או מצבים בריאותיים מנטליים אחרים לפני גיל 21.
הממצאים, שפורסמו ב-Archives of General Psychiatry, אינם מוכיחים שלחצים רציניים בגיל הילדות גורמים ישירות לבריאות פיסית ירודה בשלב מאוחר יותר בחיים.
לדברי החוקרים, מאוניברסיטת אוטגו בניו-זילנד, יכולות להיות מספר סיבות לקשר בין הדברים. חוויות שליליות בשלב מוקדם בחיים יכולות לעצב את ההתנהגות ואת סגנון החיים. לדוגמה, ישנם אנשים שמתחילים לעשן, לשתות אלכוהול או לאכול בצורה מוגזמת כדי לנסות ולהתמודד עם הלחץ של חוויות ילדות אלו.
באופן דומה, אנשים צעירים הסובלים מדיכאון או מהפרעות בריאות מנטליות אחרות "לומדים" להשתמש בשתייה או בעישון כדרך ל"טיפול עצמי". לכן, הן חוויות שליליות והן הפרעות מנטליות בשלב מוקדם יותר בחיים משפיעות בצורה עצמאית על ההתנהגות הבריאותית בשלב מאוחר.
יחד עם זאת, ייתכן גם שללחץ מתמשך וחמור בתחילת החיים יש השפעות ביולוגיות ישירות יותר. בתקופות של לחץ, הגוף משחרר הורמוני לחץ כמו אדרנלין וקורטיזול, שאינם מזיקים בטווח הקצר, אך כשהלחץ מתמשך, כמו במקרים של התעללות לדוגמה, עלולות להיות השלכות בריאותיות לתגובות הורמונליות אלו ולרמות הגבוהות המתמשכות של ההורמונים.
הממצאים מבוססים על 18,300 איש מעשר מדינות, כאמור, כולל ארצות הברית, צרפת, גרמניה, איטליה, יפן ומקסיקו.
צוות החוקרים גילה כי המשתתפים שדיווחו על שלוש חוויות שליליות לפחות בגיל הילדות היו בסיכון גבוה לכל שש הבעיות הבריאותיות שבחן המחקר. במיוחד, הם היו בסיכון גבוה פי שניים למחלות לב, בהשוואה לגברים ונשים שלא דיווחו על חוויות שליליות כאלו.
ממצאים דומים נראו בקרב אנשים שסיפרו כי סבלו מבעיות בריאותיות מנטליות לפני גיל 21 - במיוחד דיכאון, לחץ פוסט-טראומתי או הפרעות חרדה. הסיכון שלהם למחלות לב, לאסתמה, לדלקות פרקים ולכאבי גב או ראש כרוניים היה גבוה ב-43%-66% לעומת אנשים שלא דיווחו על הפרעות מנטליות בגיל צעיר.
למחקר מספר הגבלות - כולל הידע המבוסס על דיווחים עצמיים של המשתתפים לגבי בעיות הבריאות מהן סבלו. כמו-כן, הוא בחן רק סיכונים יחסיים לאורך קבוצות גדולות של אנשים, במילים אחרות - בדרך השוואתית ולא על בסיס אחוז האנשים שסבלו למעשה ממצבים אלו, ולכן הממצאים אינם מצביעים בהכרח על כך שאדם שסבל מהתעללות או מדיכאון כילד לבטח יפתח מחלת לב בגיל מבוגר.
למרות שברמה האינדיבידואלית העלייה בסיכון מתונה, כחברה, לעלייה יכולה להיות השפעה משמעותית ביותר מאחר שמדובר בבעיות מנטליות ופיסיות נפוצות - לפחות שני שלישים מהאוכלוסיה יסבלו מאחד ממצבים פיסיים כרוניים אלו בשלב מסוים בחייהם ואחוז דומה למדי יסבלו מהפרעות מנטליות בשלב כלשהו.
לדברי החוקרים, חשוב שאנשים יכירו בעובדה שהבריאות המנטלית היא גורם חשוב בבריאות הפיסית גם כן, וזו סיבה נוספת לפנות לטיפול רפואי מנטלי במקרים בהם סובלים מבעיות מתמשכות.
