עו"ד ליאונאלו יורם ארביב, אשר גנב 100,000 דולר משתי חברות איטלקיות שייצג, סולק מלשכת עורכי הדין. סגן נשיאת בית המשפט המחוזי בירושלים,
צבי סגל, דחה (31.7.11) את ערעורו של ארביב, לצד ביקורת שמתח על ניהול ההליכים בידי לשכת עורכי הדין.
בשנת 2000 ייצג ארביב שתי חברות איטלקיות בתובענות שהתנהלו בבית המשפט המחוזי ובבית משפט השלום בתל אביב, בסכסוך כספי בינן לבין נתבעים ישראלים. הליכים אלה הסתיימו בפשרה, בה תחייבו הנתבעים לשלם לחברות 340,000 דולר. בקובלנה נגד ארביב נטען, כי הוא קיבל 140,000 דולר כפיקדון עבור החברות, אך לא העביר סכום זה לידיהן.
ארביב טען, כי קיזז 40,000 דולר כשכר טירחה, וכי את היתרה העביר לאדם בשם קולומבו, ששימש כאיש הקשר שלו עם החברות. כספים אלה, ככל הנראה, היו מיועדים לתשלום שוחד עבור ראש ממשלת סנגל, עימו ביקש קולומבו להתקשר בעסקים שונים. את העובדה שהעלה גרסה זו רק בדינו המשמעתי, תלה ארביב בהנחייתו של קולומבו לשמור על קיומה בסוד מפני נציגיהן של החברות בישראל, ובכללם מפני עו"ד לימור קאשאניאן, שייצגה את החברות והגישה את התלונות בשמן.
בית הדין המחוזי קבע כי מדובר בגרסה בלתי אמינה, פנטסטית, חסרת עיגון ראייתי כלשהו ואינה סבירה כשלעצמה. עוד נקבע, כי היא עומדת בסתירה למסמכים שהגיש ארביב עצמו, ובכללם תכתובת בינו לבין החברות וקולומבו, במסגרתה העלה תירוצים מתירוצים שונים לכך שהכספים טרם הועברו לידי המתלוננות.
בית הדין הארצי של הלשכה דחה את ערעורו של ארביב, למרות ביקורתו על ההליך. ביקורת זו התמקדה בכך שקאנאניאן ייצגה את החברות בלא שהציגה ייפוי כוח ומסרה עדויות שמיעה, ובכך שכאשר ביקש ארביב למנות לו סניגור - מספר חודשים אחרי תחילת ההליך - נדחתה בקשתו. בית הדין הארצי קבע, עם זאת, כי ליקויים אלו לא השפיעו על התוצאה הסופית.
סגל פותח באומרו, כי "הדעת אינה נוחה, זאת בלשון המעטה, מן הכשלים הדיוניים שנפלו בהליך המשמעתי, החל מהאופן בו הוגשה הקובלנה, ולאחר מכן - דרך הצגת הראיות מטעם המשיב, עובר לחוסר הבהירות ביחס למעמדה של עו"ד קאשאניאן כבאת-כוח המתלוננות, וכלה בהחלטות הדיוניות שהתקבלו בבית הדין המחוזי, ובראשן ההחלטה בה נדחתה בקשתו של המערער למינוי סניגור".
סגל מוסיף: "אמנם, מדובר באבני נגף במישור הדיוני, שלכאורה אין בהן כדי להשפיע על מהות ההליך. עם זאת, אין לשכוח את המַטריה בה עסקינן: הליך משמעתי, אשר תוצאותיו מבחינת הנאשם הינן הרות גורל, וקשורות קשר אמיץ לעתידו המקצועי ולשמו הטוב. בנסיבות אלו, חשובה שבעתיים ההקפדה על כללי הפרוצדורה, על-מנת לשמור כי זכויותיו הדיוניות של הנאשם בהליך לא תיפגענה".
עם זאת, דחה סגל את הערעור לנוכח עוצמת הראיות שהוצגו נגד ארביב. הוא גם דחה את ערעורו על חומרת העונש, לנוכח עברו המשמעתי של ארביב ותוך קביעה עקרונית: "העבירה בה הורשע המערער עומדת אף היא ברף העליון בקודקס המשמעתי: יידע עורך דין, כי הכספים המגיעים לידיו בנאמנות, אינם כספיו האישיים בהם הוא יכול לעשות ככל העולה על רוחו, אלא המה כספי לקוחות, שהועברו לידיו של עורך הדין תוך אמונה כי ישמור עליהם בנאמנות ויפעל בהם אך ורק בהתאם להוראות הדין החלות עליו, ולטובת לקוחותיו".
