החלטה נדירה: בדיקה גנטית ללא הסכמת הנבדק

בית המשפט המחוזי בבאר שבע הפעיל, בצורה נדירה, את הסעיף בחוק המאפשר לבצע בדיקה גנטית באדם ללא הסכמתו. השופטת צילה צפת דחתה (13.9.11) את ערעורו של אדם על החלטת בית המשפט למשפחה באשדוד, לחייב אותו לעבור את הבדיקה.

מדובר באישה הטוענת שגבר מסוים הוא אבי בנה בן ה-16, כתוצאה ממערכת יחסים מחוץ לנישואין. הגבר אומנם מתייחס לילד כאל בנו, תומך בו כספית ומקיים עימו קשר הדוק, אך טוען שאין ודאות שהוא אביו הביולוגי. לדבריו, אם יתברר בבדיקה שהוא אינו האב הביולוגי, ייגרם לילד נזק בדמות הפסקת הקשר ביניהם ותמיכתו הכספית בו.

צפת דחתה את הערעור, בהסתמכה על חוק מידע גנטי, שלפיו לבית המשפט יש סמכות לצוות על בדיקה גנטית גם ללא הסכמת הנבדק, וזאת אם שוכנע כי יש סיכוי סביר לנכונות הטענות בדבר קשרי המשפחה הנטענים וניתנה לנבדק הזדמנות להשמיע את התנגדותו למתן הצו. צפת מציינת בהרחבה את האינטרס המובהק של טובת הילד, הקיים בקביעת זהותו של האב הביולוגי:

"הזכות לשמירת כבודו האישי האנושי לשם הבטחת זכויותיו על-פי הדין האישי שלא להיחשב לבן בלי אב לרבות הזכות שלא יישאר 'שתוקי'; זכות הילד לדעת 'מי הוא' כזכות הנגזרת מחוק יסוד כבוד האדם וחירותו, ידיעתו של אדם מי אביו ומי אימו היא זכות מן הטבע כילוד אנוש לדעת מה מוצאו; הזכות לשמור זכויותיו הקנייניות הנובעות מקשר דם לרבות זכות למזונות וירושה; זכויותיו המשפחתיות האנושיות; אינטרס נפשי פסיכולוגי של הקטין לדעת מי האב; אינטרס ההמשכיות וחשיבות השלמת 'מעגל החיים'; אינטרסים גנטיים, כמו הצורך בידיעת ההיסטוריה הגנטית-רפואית; הקטנת הסיכוי של גילוי עריות; אינטרסים שנוגעים לאחרים ולקטין כיצור חברתי, הזכות לשיווין והזכות לגילוי האמת".

לדברי צפת, נימוקו של הגבר לסירובו כלל אינו מובן, שהרי מדובר בהחלטתו-שלו האם להמשיך את הקשר גם אם יסתבר שאין זה בנו הביולוגי. "אילו אכן טובת הקטין הייתה עומדת לנגד עיני המבקש, אזי לא היה מאיים בניתוק הקשר שתלוי אך ורק בו וברצונו", היא אומרת. צפת גם קיבלה את עמדת בית המשפט למשפחה, לפיה תוצאות הבדיקה יישארו חסויות, ואם יסתבר שאין זה בנו - ניתן יהיה לפתוח בתהליך אימוץ.