משרד הבריאות, בשיתוף משרד החינוך ומשרד התרבות והספורט, יזמו תוכנית לאומית, במסגרתה ייבחנו דרכים אפשריות להעלאת המודעות בקרב המעסיקים לעניין החשיבות והתועלת הקיימת בקידום בריאות העובדים במקום העבודה.

כמו-כן ייבחן שימוש בכלים צרכניים לשם הגברת מודעות הצרכנים לחשיבות הצריכה של מוצרי מזון בעלי ערך תזונתי גבוה כגון לחם מחיטה מלאה, זאת על-מנת להביא לירידה במחירם, או לחלופין הגבלת מכירת מזון בו אחוז שומן הטראנס גבוה.

הישראלים הולכים ומשמינים. כמעט כל ישראלי שני נמצא במצב של עודף משקל, אחד מכל 8 סובל מהשמנת יתר, והעלות למשק הישראלי מגיעה ל כ-6 מיליארד שקלים בשנה. התוכנית הלאומית תקיף את כל סוגי האוכלוסיה - החל ברמה הלאומית ועד לרמת הפרט, המשפחה והשכונה. מטרת התוכנית לשנות מיסודו את המצב הקיים.

בעיית ההשמנה, כך מתברר, בולטת במיוחד בקרב הדור הבא (הילדים). פעילות גופנית ותזונה נבונה אינם משולבים מספיק בחיי היום-יום. השמנה והעדר פעילות גופנית גורמים להתפתחות מחלות כרוניות קשות: סוכרת, סרטן, לב וכלי דם ועוד.

לצורך כך, באה התוכנית הלאומית, שעוסקת ביצירת סביבה מתאימה לפרט המאפשרת בחירה קלה יותר באורח חיים פעיל ובריא ובמתן כלים לשיפור אורחות חיים בדגש על תזונה נבונה וביצוע פעילות גופנית קבועה.

התוכנית מונחית על-ידי ועדת היגוי מקצועית, בראשות מנכ"ל משרד הבריאות רוני גמזו, ומבוססת על המלצות שנבחנו והוכחו כיעילות במדינות שונות ומנתונים ומחקרים שנעשו בארץ.

היא תופעל במספר רבדים: ברובד הלאומי (לדוגמה: תוכנית ארצית של "בית ספר מקדם בריאות"), ברובד המקומי (לדוגמה "עיר פעילה ובריאה") וברובד חקיקתי באמצעות חוקים ותקנות הקשורים לצריכת מזון בריא והנגשת מתקני ספורט ופעילות ותגמול קופות החולים להשקיע בקידום בריאות (לדוגמה סדנאות למניעת השמנה). במהלך שנת תשע"ב (2012-2011) יופעל ניסוי ב-10 רשויות, אשר נועד להוביל את התוכנית לכלל הישובים במהלך השנים הבאות.

מה כוללת התוכנית

כדי לייצר אפשרות לחברה מקדמת בריאות יש לאפשר "בחירה בריאה" בתזונה, בפעילות גופנית ובאורחות חיים שישפיעו על מצב הבריאות הפרטי והחברתי.

הכוונה היא לפעול בשיתוף הציבור, במתן תמריצים וביצירת סביבה תומכת, באופן שיביא לשינוי אמיתי ומהותי. לפעול מרמת הפרט, המשפחה, הקהילה, השכונה, העיר ועד לרמה הלאומית, תוך צמצום פערים בין מגזרים שונים ובין מרכז ופריפריה.

למטרה זו תוקם ועדת היגוי, שתכלול נציגי משרדי ממשלה (משרדי ראש הממשלה, הבריאות, החינוך, התרבות והספורט, התחבורה ומשרדים רלוונטיים נוספים (בראשות מנכ"ל משרד הבריאות, שתהיה אחראית להנחות ולפקח על צוות עבודה מקצועי שיוקם ליישום התוכנית לקידום אורח חיים פעיל ובריא).

עיקרי ההמלצות:

• תמרוץ לרשויות מקומיות המעודדות תוכניות לפעילות גופנית בשטחים פתוחים כגון קבוצות הליכה, מתקני ספורט בשטח ושבילי אופניים.

• בחינת דרכים אפשריות להעלאת המודעות בקרב המעסיקים לעניין החשיבות והתועלת הקיימת בקידום בריאות העובדים במקום העבודה.

• בחינת שימוש בכלי אסדרה צרכניים לשם הגברת מודעות הצרכנים לחשיבות הצריכה של מוצרי מזון בעלי ערך תזונתי גבוה כגון לחם מחיטה מלאה, על-מנת להביא לירידה במחירם.

• הגבלת מכירת מזון בו אחוז שומן הטראנס גבוה.

• הנגשה והקלה ביכולת השימוש במכוני כושר (החלפת הצורך בקבלת אישור רפואי בהצהרת בריאות אישית, התייחסות לנערים מגיל 14 כמבוגרים).

• תקצוב מיוחד יינתן לקופות החולים שיעסקו בקידום בריאות ויקיימו פעולות כגון קבוצות תמיכה וטיפול להורדה במשקל, טיפול בסוכרת, סדנות להורים וילדים שמנים, וייעוץ פרטני למבוטחים.

• הגבלת פרסום מזון בעל ערך תזונתי נמוך בשעות צפיית ילדים ובשעות צפיית שיא.

משרד הבריאות, יחד עם משרד החינוך ומשרד התרבות והספורט, יתקצבו את התוכנית באופן חסר תקדים. בין השנים 2011 ל-2015, ישקיע משרד הבריאות לפחות 175.5 מיליון שקלים. משרד החינוך כ-15 מיליון שקלים ומשרד התרבות והספורט כ-10 מיליון שקלים.