פרוקצ'יה: יש לי ערכים משותפים עם עדאלה

שופטת בית המשפט העליון בדימוס, איילה פרוקצ'יה, אומרת שהיא מרגישה מול מנכ"ל ארגון עדאלה, עו"ד חסן ג'בארין, כאילו הם "מכרים וידידים ותיקים". פרוקצ'יה דיברה (20.12.11) באירוע מתן פרסים של הקרן החדשה לישראל וחלקה תשבחות רבות לארגון - פחות משבועיים לאחר שעמיתיה לשעבר בבית המשפט העליון מתחו עליו ביקורת קשה מאוד, והשופט אליקים רובינשטיין אף קבע שפעילותו מכוונת לדה-לגיטימציה של מדינת ישראל.

מדובר היה בפרסים שקיבלו ג'בארין ועו"ד דן יקיר מהתנועה לזכויות האזרח. דבריה של פרוק'ציה נחשפו בסוף השבוע בידי בן-דרור ימיני במעריב, והם מובאים כאן לראשונה במלואם מתוך אתר עדאלה - מה שמלמד שהיא דיברה בצורה מתוכננת ומחושבת, ואין מדובר בפליטת פה.

"עוצמה אינטלקטואלית בולטת ומחויבות מוסרית גבוהה"

בין היתר דיברה פרוק'ציה על "תרומתם יוצאת הדופן של שני אישים אלה במסגרת ארגוניהם, לביסוסן ולפיתוחן של זכויות האדם בישראל". היא הוסיפה: "ארגוני זכויות האדם - וארגון עדאלה והאגודה לזכויות האזרח בכללם - הם משרתיה הנאמנים של מערכת זכויות האדם בישראל... פעילותו של ארגון עדאלה בהנהגתו של עו"ד ג'בארין מצטיינת במחויבות, בנחישות וברמה מקצועית ותרבותית גבוהה. זהו ארגון הפועל לקדם את זכויות האדם דרך המשפט ולא מחוץ למשפט, בעוצמה אינטלקטואלית בולטת, במחויבות מוסרית גבוהה, ותוך הסתכלות רחבה על החברה הישראלית כולה, על כל גווניה. מאפיינים מיוחדים אלה הקנו לארגון עדאלה את מעמדו המיוחד במפת ארגוני זכויות האדם בישראל".

פרוקצ'יה הוסיפה והתייחסה לשני הארגונים: "פעילותם תורמת להעמקת התכנים הפנימיים והמשמעויות הכלליות של הדמוקרטיה בישראל, ולהעלאת רמתה המוסרית של החברה הישראלית כולה. לנורמות השיפוטיות הנקבעות בעקבות מהלכים שיזמו הארגונים ישנה השלכה רחבה על החברה כולה. לפעילותם יש ערך חינוכי, חברתי, ומוסרי כללי, החורג מעבר לעניין המסוים שהובא להכרעה... הארגונים, הציבור בישראל, והדמוקרטיה החוקתית במדינה זכו במנהיגי זכויות אדם ברמה ובאיכות גבוהים ביותר. משתלבים בהם חזון, מחויבות מלאה להגשמת הרעיון רגישות אנושית רבה, ורמה אינטלקטואלית ומקצועית-משפטית גבוהה ביותר. ברמתם המיוחדת הזו הקרינו אישים אלה על דרכם של ארגוני הזכויות, והובילו אותם להישגים רבי משמעות בתחום פיתוח זכויות האדם בחברה הישראלית".

לבסוף הביעה פרוקצ'יה הזדהות מפורשת עם פעילותו של עדאלה: "והרשו לי לסיים בנימה אישית: אין היכרות אישית קרובה בין חסן ג'בארין ודן יקיר לביני, ולצערי, מעולם לא הזדמן לי אף לשוחח עם מי מהם שיחה אישית. מפגשינו הדי-תכופים התרחשו תמיד באולם הגדול של בית המשפט העליון, כאשר מרחק ניכר מפריד בין מקום מושבם של שופטי ההרכב לבין שולחן עורכי הדין. ובכל זאת, בדרך מוזרה אני חשה כאילו אנחנו מכרים וידידים ותיקים, דרך ההתמודדות המשותפת - כל אחד מכיוונו בסוגיות חוקתיות, לאומיות ואנושיות סבוכות ונוקבות, ודרך החוט הסמוי הקושר בין בני אדם, העובר מהמוח אל הלב, ומחבר ביניהם סביב ערכים משותפים, ותקוות דומות".

עדאלה התעלם לחלוטין מפעולות הטרור

ב-12.12.11, דהיינו פחות משבועיים לפני נאומה של פרוק'ציה, דחה בג"ץ את עתירת עדאלה וארגונים אחרים, שדרשו לפתוח בחקירה פלילית בעקבות פעילות צה"ל ברצועת עזה במאי ובספטמבר 2004. הנשיאה דורית ביניש אמרה: "העתירה הגורפת והטענות החמורות המועלות בה אינן מניחות תשתית עובדתית או משפטית ראויה לדיון ענייני וקונקרטי. היא מערבת בין טענות משפטיות לטענות שמקומן, אולי, בדיון הפובליציסטי הציבורי ולא בהליך משפטי. היא נראית על פניה כניסיון לעשות שימוש בבית המשפט במחלוקת שעל פניה אינה נטועה בשדה זה".

רובינשטיין מתח ביקורת חריפה ביותר על העותרים: "אין בעתירה זו המשתרעת על פני 135 עמודים התייחסות משפטית למאבק זה של מדינת ישראל נגד אנשים שפלים ונבזים שאינם ראויים לתואר בני אנוש... כבר איני מדבר על אמפתיה - אך הקורא את העתירה עשוי לסבור כי המדובר בפגיעה מכוונת באנשים היושבים שוקטים ובוטחים, 'ואין-מכלים דבר... ודבר אין להם עם אדם' (שופטים י"ח, ז').

"מה מסתתר מאחורי הכסות המשפטית המלומדת ורבת הציטוטים, ושאלה היא האין תכליתה האמיתית דה-לגיטימציה של מדינת ישראל, תוך 'איום' אליו התייחסה גם חברתי בהפעלת 'סמכות אוניברסלית'. והרי האמת היא, כי איננו נתונים בבועה שבה ישנו רק צד אחד שאליו מופנים חיצי העתירה, מדינת ישראל וחייליה - ואין צד או צדדים אחרים, אשר ידיהם מלאו דמים, ואינם פועלים לפי כללי המשפט ההומניטרי ולפי כללי אנוש בכלל. הלשון המשפטית המכובדת אינה יכולה לכסות על אלה.

"בית משפט זה אינו אטום לפגיעה באזרחים, כעולה מפסיקתו רבת השנים, ולא רק הוא אלא גם צה"ל ומערכת הביטחון בכלל. בית משפט זה עוסק בכך באופן שוטף, יומיומי כמעט, לרבות ביקורת שיפוטית על החלטות גורמים צבאיים בהקשרים שונים הזרועה על פני פסקי הדין, והכרעותיו גם זכו לביקורת פנימית מחוגים שונים בישראל; והוא לא ישנה מדרכו הנדרשת למשפט הפנימי והבינלאומי, אך זוכרת גם כי בתוך עמנו אנו יושבים".