ח"כ
אורי אריאל מציע למנות נציב תלונות הציבור על פרקליטים. אריאל, חבר הוועדה למינוי שופטים, הגיש את ההצעה (26.12.11) לאחר שבדיון בנושא בוועדת החוקה של הכנסת בשבוע שעבר, מתחו רוב חברי הכנסת ביקורת על הסחבת שנוקט משרד המשפטים בטיפול בנושא. היועץ המשפטי לממשלה, פרקליט המדינה ו
מבקר המדינה מתנגדים ליוזמה, ואילו השר
יעקב נאמן טרם הביע בפומבי את דעתו, אך הגשת הצעת החוק תחייב את ועדת השרים לחקיקה לקבוע עמדה.
על-פי הצעתו של אריאל (הדומה לזו שהגישה קבוצת ח"כים בראשות
גדעון עזרא), הנציב יהיה בעל כשירות להתמנות לשופט מחוזי ובעל ידע וניסיון בעבודת הפרקליטות. על המועמדים לתפקיד תמליץ ועדה ציבורית בראשות שופט בדימוס של ביהמ"ש העליון, ובהשתתפות שלושה חברי כנסת, נציג לשכת עורכי הדין, נציג נציבות שירות המדינה ונציג דיקני הפקולטות למשפטים. הנציב יתמנה בידי שר המשפטים, בהתייעצות עם פרקליט המדינה, לחמש שנים וניתן יהיה להאריך את כהונתו בשנתיים. לצידו תפעל נציבות תלונות הציבור על פרקליטים.
תלונה יהיה רשאי להגיש "כל אדם הרואה עצמו נפגע בשל התנהגותו של פרקליט במסגרת מילוי תפקידו והוא בעל עניין בתלונה; רשאי להגיש תלונה כאמור גם מי שאותו אדם הסמיכו לכך". הנציב לא יברר תלונה שאינה נוגעת למילוי תפקידו של הפרקליט, תלונה הנראית קנטרנית או עוסקת בזוטי דברים, תלונה העוסקת בשאלה משפטית או ראייתית מהותית, תלונה העוסקת בעניין הניתן לערעור ותלונה שכבר נבדקת בידי המשטרה או בית הדין המשמעתי של נציבות שירות המדינה.
בירור התלונה, מציע אריאל, יסתיים בתוך שנה מיום הגשתה. אם ימצא הנציב שיש צורך בתיקון ליקוי, יהיה חייב הפרקליט הנילון לדווח לו על הצעדים שננקטו לתיקון הליקוי. אם הבירור מעלה ממצאים פליליים או משמעתיים, יביא הנציב את העניין לידיעת היועץ המשפטי לממשלה, שר המשפטים ופרקליט המדינה. עוד מציע אריאל לקבוע, כי "הנציב רשאי, אם מצא לנכון לעשות כן בעקבות ממצאיו, להמליץ לשר ולפרקליט המדינה, לסיים את כהונתו של פרקליט; החליטו השר או פרקליט המדינה שלא לקבל את המלצת הנציב, ינמקו את החלטתם". לבסוף מוצע, כי הנציב יגיש מדי שנה דוח על פעילותו שיכלול תיאור פרטני של טיפול בתלונות.