שופט בית המשפט המחוזי מרכז, פרופ' עופר גרוסקופף, דחה (29.12.11) את תביעת יורשיו של צבי נרקיס נגד
מיקרוסופט, בשל השימוש שעושה החברה בגופן "נרקיסים". גרוסקופף קבע, כי השימוש נעשה כדין, שכן נרקיס עצמו העניק את זכות השימוש בתחילת שנות ה-90.
תביעתו הראשונה של עזבון נרקיס טענה שהגופן, שעיצב אחד מבכירי המעצבים הגרפיים בישראל, מוגן על-פי דיני המדגמים. גרוסקופף דחה טענה זו באוקטובר 2010 והינחה את הצדדים להתייחס לאפשרות שמדובר בהפרה של זכויות יוצרים. במקביל, תלויה ועומדת בפניו תביעה דומה של יורשי אליהו קורן, מעצב הגופן הנושא את שמו.
גרוסקופף קבע, כי עוד ביולי 1991 חתמה מיקרוסופט על הסכם עם חברת כיוון מחשבים, אשר התחייבה למכור לו זכויות בחמישה גופנים עבריים לצורך שימוש במערכת Windows. מנכ"ל כיוון דאז, שמואל רונזשיין, העיד, כי ניהל מו"מ עם נרקיס לרכישת הזכויות ב"נרקיסים" ולביצוע דיגיטציה של הגופן. ואכן, בפברואר 1992 נחתם הסכם בו העניק נרקיס לכיוון זכות בלתי מוגבלת להכללת הגופן במוצרי תוכנה, ואף הייתה בו התייחסות ספציפית ומפורשת למיקרוסופט. נרקיס עצמו העיד, ערב פטירתו, כי ניהל מו"מ עם כיוון.
לדברי גרוסקופף, "ניתן היה לסבור כי, לאור ההרשאה הבלתי מוגבלת והבלתי הדירה שניתנה למיקרוסופט, באמצעות כיוון, לעשות שימוש בגוֹפָן 'נרקיסים' במוצריה, תימנע ההתדיינות הנוכחית, ולמצער, תמחק משהתבררו העובדות לאשורן. ואולם, כפי שציין בית המשפט העליון באחת הפרשיות, 'גם במקרה זה הובהר, שאין לשער מראש, מה רב כושר ההמצאה ומה גדולה הבקיאות של יודעי דין'". לפיכך, הוא מתייחס בקצרה גם ליתר טענותיו של העיזבון ודוחה אותן.
בין היתר נטען, כי מיקרוסופט מפרה את זכותו המוסרית של נרקיס בגופן, שכן היא אינה מציינת שהוא אשר עיצב אותו. על כך משיב גרוסקופף באומרו, כי עצם שמו של הגופן מעיד על יוצרו וכי החברה שומרת על הדרך בה ביקש נרקיס לקשור בינו לבין יצירתו. עם זאת, הוא הורה למיקרוסופט להזכיר את שמו של נרקיס בקובץ המתאר את הגופן במערכות הפעלה עתידיות.
גרוסקופף חייב את העיזבון בתשלום הוצאות של 20,000 שקל. חברת מסטרפונט, בעלת הזכויות בגופן שתבעה אף היא את מיקרוסופט, תשלם הוצאות בסך 100,000 שקל. מיקרוסופט יוצגה בידי עוה"ד רם ז'אן, אייל שגיא ודנה אמיר ממשרד עמר-רייטר-ז'אן.