נשיאת בית המשפט המחוזי בתל אביב, השופטת דבורה ברלינר, דחתה (יום ג', 31.1.12) את בקשת הפרקליטות להרחיב את הרכב השופטים שידונו בתיק פרשת "הולילנד", לאחר שכבר לפני כשבוע נדחתה בקשת הפרקליטות להרכב שכזה. בעל-פה נקבע בדיון כי התיק ידון בפני השופט דוד רוזן.

בהחלטתה כותבת ברלינר כי "במקרה הנוכחי, הן במבט הפרטני הבוחן את התיק שבנדון כעומד בפני עצמו, כאשר המורכבות שבו נובעת בעיקר מהיקפו, והן המבט הכולל הרואה את הצורך לתת לתיק זה כמו לתיקים אחרים את המענה 'היעיל, השוויוני וההוגן' ביותר, מחייב השארת הדיון בו בפני דן יחיד, וכך אני מחליטה".

הפרקליטות העלתה מצידה שני נימוקים לבקשה: האחד - היקף הפרשה; והשני - ההשלכות הציבוריות והמשפטיות שעשויות להיות לה.

"המשאבים אינם מוגבלים"

ברלינר מציינת כי קיבלה בהחלטתה את טענתה של המדינה באשר להיקפה של הפרשה, אלא שסברה שבכך אין תיק זה חריג מתיקי "מגה" נוספים המתבררים בפני דן יחיד, ואין מקום למדיניות שונה ביחס אליו. באשר לנימוק השני, חיוותה דעתה כי פסקי-דין אינם נופלים בחשיבותם ומשמעותם משום שניתנו על-ידי דן יחיד, ושעל-כן, גם נימוק זה אינו יכול להכריע את הכף.

"לצידם של שני הנדבכים לבקשתה של המדינה, סברתי כי יש לשקול שיקולי-יעילות וניצול מירבי של 'המשאב' היקר ביותר במערכת המשפט, קרי - הזמן השיפוטי. דווקא היקפו הגדול של התיק מחייב מחשבה נוספת לעניין הקצאת 3 שופטים לשמיעתו", כתבה.

עוד ציינה כי "השאלה שבפני איננה כפי שהציגה זאת התובעת - אם לא התיק הנוכחי איזה תיק של שוחד ראוי למותב תלתא. לא חייב להיות 'ייצוג' לכל אחת מהעבירות שנכללו בתוספת הראשונה לחוק בגין התיקים שלגביהם הוחלט על הרכב שלושה. השאלה היא, האם התיק הספציפי מחייב הרחבת המותב".

ברלינר מציינת כי נראה שהנימוק המרכזי של הפרקליטות העומד בבסיס הבקשה הנוכחית הוא היקפו של התיק. "לא שמעתי על סוגיות עקרוניות וחדשניות העומדות על הפרק. אינני סבורה כי די בנימוק זה בפני עצמו, כדי להטות את הכף לטובת הרכב של 3 שופטים. העומס על השופט לא יוקל בכך והאפשרות לייעל את הדיון ולייחד לתיק זה את כל הזמן הנדרש, לא תצא נשכרת".

היא כותבת עוד כי "במדינה אוטופית, בה המשאבים לא מוגבלים... עדיף שכל החלטה, קטנה כגדולה, במשפט הפלילי, תיבחן ב-6 עיניים ולא בשתיים. לצערנו, איננו חיים במציאות שבה המשאבים אינם מוגבלים".