|
דוד רוזן - דן יחיד במשפט הולילנד
|
|
עופר וולפסון
|
|
נשיאת ביהמ"ש המחוזי בתל אביב דחתה שוב את בקשת הפרקליטות להרחבת ההרכב: "המבט הכולל הרואה את הצורך לתת לתיק זה את המענה 'היעיל, השוויוני וההוגן' ביותר, מחייב השארת הדיון בו בפני דן יחיד"
|
|
לרשימה המלאה
|
|
|
|
|
|
|
לשאלה בפני מי יתנהל משפט
הולילנד, יש משמעויות החורגות בהרבה מנושאים טכניים, שגם הם רבי-חשיבות. לא לחינם ביקשה המדינה לקבוע הרכב של שלושה שופטים, ולא לחינם כמעט כל הנאשמים התנגדו. הדבר מלמד בצורה ברורה, מהי דעתם של שני הצדדים על המותב העדיף להם. לכן, החלטתה של הנשיאה דבורה ברלינר לקיים את המשפט בפני דן יחיד, מהווה נקודת יתרון להגנה עוד לפני תחילתו.
מדובר במשפט שככל הנראה יהיה הארוך ביותר בתולדות המדינה. יש בו 16 נאשמים. כתב האישום מונה קרוב ל-400 עדי תביעה. עד המדינה, ש"ד, מסר במשטרה 70 הודעות שכל אחת מהן נפרסת על פני 30-20 עמודים. חומר החקירה תופס 235 קרגלים ו-1,000 קלסרים. לשם השוואה: במשפט אולמרט הנוכחי, עם שני נאשמים בלבד בפרשיות שאינן סבוכות יתר על המידה, נרשמו 20,000 עמודי פרוטוקול והוגשו 1,000 מוצגים; עדותו של אולמרט לבדה נמשכה 24 ישיבות.
שופט יחיד, יעיל ומנוסה ככל שיהיה, יתקשה להתגבר לבדו על ההיקף הזה. התקדים היחיד שניתן להעלות על הדעת הוא משפט הבנקאים בתחילת שנות ה-90, בו היו כתריסר נאשמים והוא עסק בפעולות חשבונאיות ובנקאיות סבוכות במשך מספר שנים. את התיק הזה ניהלה שופטת יחידה -
מרים נאור - שעמדה במשימה רק בשל יכולותיה יוצאות הדופן. זה היה לפני עידן המחשב, מה שאומר שמצד אחד היה יותר קשה לנהל את הראיות והעדויות, אבל מצד שני - גם היו פחות ניירות ומוצגים. בצדק ציינה המדינה, כי משפטים הרבה פחות מורכבים ממשפט הולילנד נוהלו בפני שלושה שופטים: דרעי, הנגבי, אפל ואחרים.
|
|
|
|
|
|
| מעולם לא עמדה לדין בישראל, בתיק אחד, סוללה כזו של אישי ציבור: ראש הממשלה לשעבר, ראש עיריית ירושלים לשעבר, מנכ"ל מינהל מקרקעי ישראל לשעבר, ראש לשכתו לשעבר של ראש הממשלה, מהנדס עיריית ירושלים לשעבר ומי שהיה יו"ר בנק דיסקונט | |
|
|
|
היקף המשפט אינו רק עניין טכני. המדינה חוששת, כי שופט אחד עלול לזכות את הנאשמים - כולם או חלקם, בצורה מלאה או חלקית - רק משום שלא יוכל לבור את המוץ מן התבן. אם להקצין זאת, ייתכן כאן זיכוי לא מחמת חוסר אשמה או מחמת הספק, אלא מחמת הגודש. ואם לומר זאת בצורה צינית: בית המשפט עלול לבקש לעצמו הגנה מן הצדק. אם זהו חששה של המדינה, מובן שהיפוכו הוא תקוותה של ההגנה. זהו פן אחד של המאבק על המותב.
פן שני הוא המשמעויות הציבוריות של התיק. מעולם לא עמדה לדין בישראל, בתיק אחד, סוללה כזו של אישי ציבור: ראש הממשלה לשעבר, ראש עיריית ירושלים לשעבר, מנכ"ל מינהל מקרקעי ישראל לשעבר, ראש לשכתו לשעבר של ראש הממשלה, מהנדס עיריית ירושלים לשעבר ומי שהיה יו"ר בנק דיסקונט. הם מיוצגים בידי בכירי הסניגורים בישראל, ואין מה לעשות - באופן טבעי, אפילו תת-הכרתי, שופט נותן יותר כבוד לנאשמים כאלו וסניגורים כאלו. ניתן היה לראות זאת במשפט אולמרט הנוכחי, כאשר השופטים מוסיה ארד, יעקב צבן ו משה סובל אפשרו לאולמרט להפליג למחוזות מרוחקים, שאפילו סניגורו הודה בדיעבד שהיו מיותרים.
|
|
עיתונאי, סופר וחוקר שואה. כתב משפטי ובעל טור ב-News1. פרסם 20 ספרים ועשרות מאמרים על השואה
| תאריך: |
30/01/2012
|
|
|
עודכן: |
31/01/2012
|
|
|