מדינות דמוקרטיות במצוד אחר עשירים שעזבו באופן "פיקטיבי" משיקולי מס

המדינות הכחולות בארצות הברית, ובראשן ניו-יורק וקליפורניה, מחריפות את הצעדים נגד תושבים עשירים שהעתיקו את מרכז חייהם למדינות בעלות שיעורי מס נמוכים (יום ו', 20.03.26). רשויות המס מפעילות יחידות מיוחדות לביצוע "ביקורות עזיבה" קפדניות במטרה להוכיח כי המעבר היה פיקטיבי או חלקי בלבד. המהלך נועד להבטיח כי אותם נישומים ימשיכו לשלם מס הכנסה גבוה למדינת המוצא, למרות הצהרתם על מעבר לטקסס או פלורידה.

המאבק המשפטי והביורוקרטי מתמקד בהגדרת "תושבות" לצרכי מס, תוך שימוש באמצעים חודרניים למעקב אחר דפוסי חיים. חוקרי המס בוחנים כיום רשומות של כרטיסי אשראי, נתוני איכון מהטלפונים הניידים, ואף את מיקום חיית המחמד של הנישום. המטרה היא להפריך את טענת העזיבה ולהוכיח כי מרכז האינטרסים של הפרט נותר במדינה הכחולה, מה שמאפשר להמשיך ולחייבו במס בשיעור המקסימלי העומד בקליפורניה על 13.3% ובניו-יורק על כ-10.9%.

פערים בנטל המס המדינתי והפדרלי

להלן פירוט פערי המיסוי המדינתיים המהווים את המניע העיקרי למסע האכיפה וההגירה:

• קליפורניה: מחזיקה בשיעור מס ההכנסה הגבוה ביותר בארה"ב ליחידים המגיע ל-13.3% בנוסף למס חברות קבוע של 8.84%.

• ניו-יורק: גובה מס הכנסה מדורג של עד 10.9% ומס חברות של עד 7.25% כאשר תושבי ניו-יורק סיטי משלמים מס מקומי נוסף.

• פלורידה: מדינה ללא מס הכנסה לפרטיים המטילה מס חברות מתון של 5.5% בלבד עם פטור משמעותי על רווחים ראשוניים.

• טקסס: פטור מלא ממס הכנסה לפרטיים וממס חברות על רווחים תוך שימוש במודל של מס זכיינות על הכנסות גולמיות בלבד.

• המישור הפדרלי: מעבר למסים המדינתיים מוטל מס חברות פדרלי אחיד של 21% ומס הכנסה לפרטיים במדרגות המגיעות ל-37%.

סוגיה זו מעסיקה כיום באופן אינטנסיבי בעלי הון גדולים, יזמים וראשי תאגידים, החוששים מפני רדיפה פיננסית ופגיעה בנזילותם. במקביל, ראשי המדינות והפקידות הבכירה בדרגים הכלכליים של ניו-יורק וקליפורניה רואים בבלימת ה"אקסודוס" של המיליארדרים יעד אסטרטגי לשמירה על יציבות התקציב. כלי תקשורת דומיננטיים, ובראשם ה-Wall Street Journal ורשת Fox News, עוסקים בנושא בהרחבה ומדווחים על החרפת העימות בין השלטון המקומי לשכבה הכלכלית החזקה ביותר בארה"ב.

השלכות כלכליות ותחרות בין מדינות

הפער בנטל המס בין המדינות השונות בארה"ב מעמיק את המוטיבציה להגירה פנימית של בעלי הון וחברות ענק. בעוד שבניו-יורק ובקליפורניה מוטל מס חברות מדינתי בשיעורים של 7.25% ו-8.84% בהתאמה, מדינות כמו פלורידה וטקסס אינן גובות מס הכנסה כלל מרמת הפרט. טקסס אף בולטת בכך שאינה גובה מס חברות מסורתי על רווחים, אלא מס זכיינות נמוך בלבד, עובדה המעניקה לה יתרון תחרותי מובהק על פני המרכזים הפיננסיים המסורתיים בחוף המזרחי.

הלחץ הכלכלי במדינות אלו גובר ככל שמתרחבת תופעת ההגירה של בעלי הון, המהווים נתח משמעותי מתקציבי המדינות. איבוד נישומים מהאלפיון העליון יוצר בור תקציבי שקשה למלא באמצעות העלאת מיסים לשכבות הביניים, במיוחד כאשר נטל המס הפדרלי האחיד של 21% לחברות ועד 37% לפרטיים כבר מעיק על הנישומים. המדינות הכחולות נאלצות כעת לבחור בין הקלה בנטל המס כדי לשמר את האוכלוסייה החזקה, לבין הגברת האכיפה והפיקוח על העוזבים כדי למנוע קריסה פיננסית.