גבול הסאטירה

למי שטרם נחשף, מתמודד לרשימת מפלגת "הדמוקרטים", נאור נרקיס, שהטיקט שלו הוא אנטי-דת קיצוני, פרסם סרטון AI בדף ה-X שלו, ובו נראות שלוש שרות דתיות (סטרוק, סון הר-מלך וסילמן) מסירות את כיסוי הראש שלהן.
כותרת הסרטון: Raise your voice for the freedom of Israel's women.

הסרטון מרפרר לסרטון שהממשלה הפיצה לאירן, הקורא להשתחרר מכבלי משמרות המהפכה המחייבים עטיית בורקה.

בעצם, הרעיון מאחורי הסרטון, וכפי שנאור עצמו כתב בתגובה לביקורת משמאל:
"אני מייצג את גישת החילוניות שיודעת להגיד בלי להתבלבל שכיסוי ראש הוא כפייה דתית שנכתבה על-ידי גברים פרימיטיביים."

כשאנחנו באים לעשות קריאייטיב, אנחנו חייבים לקחת בחשבון את החוק.
יש דברים שמותר, יש דברים שאסור, ויש דברים שהם על הגבול האפור.

אסור לבזות באופן מיני נשים באמצעות AI.

בתי המשפט בישראל כבר הכירו בכך שחשיפת חלקי גוף שאישה דתייה מקפידה לכסות (כמו שיער) יכולה להיחשב כתוכן בעל אופי מיני או מבזה בהקשר של הקורבן, גם אם בעיני אדם חילוני מדובר ב"רק שיער".

החוק אוסר על "שימוש בשם אדם, בכינויו, בתמונתו או בקולו, לשם רווח". מעבר לכך, סעיף 2(4) מדבר על "פרסום תצלומו של אדם ברבים בנסיבות שבהן הפרסום עלול להשפילו או לבזותו".

יצירת סרטון Deepfake שבו "מורידים" לאישה פריט לבוש (גם אם מדובר בכיסוי ראש) היא פגיעה אנושה בפרטיות ובאוטונומיה שלה על דמותה.

אז תשאלו: "אבל רייכרט, יא גאון קריאייטיב מטורף שכמותך, יאיר גולן תובע אותך בדיוק על זה!"

לא. זה לא "בדיוק על זה".

אני סאטיריקן, ועשיתי עבודה סאטירית, ללא התייחסות לפגיעה מינית.
לקחתי את הטקסט שהוא עצמו אמר והנחתי לידו, שמתי לו כאפייה, כדי להראות איך הערבים רואים אותו. נתתי זווית ראייה אחרת, שהיא ביקורת על דבריו הנלוזים של גולן, שאמר ש"מדינה שפויה לא הורגת תינוקות כתחביב", ובעצם נתן כוח תעמולתי לשונאי ישראל בכל העולם.

ההגנות שלי בתור סאטיריקן הן חזקות. הוא איש ציבור וכן הלאה, והדברים מפורטים על פני 362 עמודי הגנה אל מול התביעה המגוחכת שלו. היא תתברר בבית המשפט, ואני אנצח ובגדול בעז"ה, כפי שזכו אנשים לפניי במקרים דומים.

בכל אופן, כשאנחנו באים לעשות קריאייטיב, במיוחד בהקשר פוליטי, אנחנו חייבים להיזהר מאוד שלא לבזות באופן מיני אדם כלשהו.

איך אפשר לדעת? מראים לאנשים אחרים. מתייעצים. שואלים אנשים מהמעגל הלא-קרוב שלך. שואלים עורך דין.

בודקים שוב ושוב. כשיש ספק, אין ספק.