כאשר הכנסותיהם של בני זוג נובעות ממקורות התלויים זה בזה, אין כל אפשרות לבצע חישובי מס נפרדים של השניים. כך קובע (יום ד', 1.2.12) בית המשפט העליון בפסק דין השם קץ למחלוקות שהתגלעו בין בתי המשפט המחוזיים בסוגייה זו.

במוקד הדיון בשלושת הערעורים בהם דן העליון, עמד סעיף 66(ד) לפקודת מס הכנסה, הקובע: "הוראות סעיף קטן (א) [חישוב נפרד] לא יחולו אלא אם הכנסת בן-הזוג האחד באה ממקור הכנסה שהוא בלתי תלוי במקור ההכנסה של בן-הזוג השני". זוהי דרישת האי-תלות, לגביה קובע כעת בית המשפט העליון שהיא יוצרת חזקה חלוטה שאינה ניתנת לסתירה.

נטל כלכלי מוגבר וחשדנות תמידית

המשנה לנשיאה, אליעזר ריבלין, אומר: "קשה להעלות על הדעת פרשנות מילולית סבירה אשר מוצאת בנוסח הסעיף סמך לטענה כי פעמים יתבצע חישוב נפרד גם כאשר הכנסת בני הזוג מגיעה ממקורות הכנסה תלויים". עוד הוא אומר, כי קבלת עמדת הנישומים בערעורים שלפניו "תוביל לכך שסעיף 66(ד) יכלול חזקה הניתנת לסתירה באשר לקיומה של חזקה הניתנת לסתירה - חזקות התלות יתפרשו כחזקה הניתנת לסתירה לקיומה של תלות, שהיא לכשעצמה מתפרשת כחזקה הניתנת לסתירה לקיומו של תכנון מס בלתי נאות. מבנה מורכב שכזה אינו בלתי אפשרי מבחינה אנליטית, אך קשה לראות כיצד הוא עולה בקנה אחד עם לשון הסעיף".

ריבלין מוסיף: "יש לפרש את סעיף 66(ד) כקובע כי בכל מקרה בו מתקיימת תלות בין הכנסות בני הזוג תחושב הכנסתם במשותף, אף אם גובה ההכנסה לא נבע משיקולי מס. המחוקק לא איפשר לנישומים להפריך את החזקה החלוטה שנקבעה בעניינם כאשר יש תלות בין הכנסותיהם, וזאת משיקולי יעילות אדמיניסטרטיבית של רשות המיסים ומשיקולי ודאות, יציבות ועקביות".

עם זאת, ריבלין קורא לשנות את החוק בנושא זה: "פרשנות זו מכבידה על בני-זוג שעובדים ביחד, ואף מתמרצת אותם לעבוד במקומות עבודה נפרדים או בחברות שאינן בשליטתם כדי להפחית את חבות המס שלהם. מכיוון שקשה לתאר אינטרס חברתי מתקבל על הדעת אשר מצדיק הטלת נטל כלכלי מוגבר על מגזר זה דווקא, תוך ייחוס חשד מתמיד כי כלל חבריו מעבירים לרשויות המס דיווחים מסולפים ומלאכותיים, תוצאה זו מעוררת אי-נוחות רבה.

"שיטת המשפט שלנו, על כל תחומיה ורבדיה, הן בחקיקה הן בהלכה הפסוקה, השכילה בעבר לנקוט בצעדים רבי משמעות למען קידום השוויון בחברה בכלל ובתשלום המס בפרט. האתגר בפיתוח ושכלול מנגנוני גביית המס מזוגות נשואים, כך שימשיכו ויקדמו מגמה מבורכת זו, אינו תמיד קל לביצוע אך עמידה בו היא הכרחית לשם שימור ערכי היסוד של החברה בישראל... ניתן לקוות כי המחוקק יבחן בשנית האם נוסחו של סעיף 66(ד) לפקודה הוא עדיין הנוסח הרצוי כיום, כ-55 שנים לאחר חקיקת הסעיף".

לא להחליש את התא המשפחתי

השופט ניל הנדל הצטרף לקריאתו של ריבלין: "לפנינו מקרה מובהק המצביע על המרחק בין הדין המצוי לבין הדין הרצוי. מעבר לשיקול בדבר השינויים במעמד האישה כעובדת והרחבת עיסוקיה בחמישים השנים שחלפו ממועד חקיקת הפקודה ועד היום, קיים שיקול נוסף. נדמה כי בעשורים האחרונים ערכו של התא המשפחתי - יהא אשר יהא - וחוזקו אינו כפי שהיה. סיבות רבות עומדות בבסיס תופעה זו - רבות אינן חיוביות, ודאי במבחן התוצאה. אין צורך להוסיף שיקולי מיסוי לרשימת הסיבות המחלישות את התא המשפחתי. זאת בדמות דין שאינו תואם את המציאות בימינו אנו ואף יוצר בנסיבות מסוימות הפליה כלפי הזוג הנשוי, באמצעות הענקת הטבה מיסית לזוג שאינו נשוי".