נשיאת בית המשפט העליון,
דורית ביניש, פתחה (יום ג', 28.2.12) את דברי פרידתה ברקע המשפחתי שלה. "ספגנו את ערכיה של המדינה שקמה כבית לעם היהודי. האמנו בחשיבות עצמאותה, בחוסנה וביכולתה להשיב אליה את פזורי העם; למזג אוכלוסיות שונות, לכבדן ולחלוק עימן את הגורל המשותף של בני המדינה המתחדשת". בדברה על בני משפחתה שנספו בשואה, נחנקה ביניש בדמעות, וכך שוב בשורותיה האחרונות כאשר הודתה למשפחתה.
ביניש הוסיפה: "המסר שהבאתי עימי מבני הורי, ואשר היה משותף לרבים מבני דורי, היה כי כולנו חייבים לפעול למען הכלל. טובת הכלל באותה תקופה התבטאה בדאגה לבטחון המדינה והגנה על קיומה, בקליטת עלייה ובהשקעה בחינוך הילדים".
קווים אדומים שאסור לחצות
לדברי ביניש, היא ראתה את פרקליטות המדינה ובית המשפט לא כמקום עבודה אלא דרך חיים. "הדבר החשוב ביותר בעיני היה החרות שניתנה לי לבטא מחשבה עצמאית ואת היכולת לפעול בשם האינטרס הציבורי - שעל-פי תפיסתי היה ייעוד ומטרה". ביניש הדגישה, כי תפיסתה של הפרקליטות הייתה שהמדיניות נקבעת בידי הממשלה הנבחרת, אך יש קווים אדומים אותם אסור לנציגי המדינה לחצות, בשל חובת המדינה לפעול במסגרת החוק. במסגרת זו הדגישה במיוחד, כי אסור למדינה לשאת לשווא את שמו של הביטחון.
"מיום היווסדו תרם בית המשפט העליון תרומה מכרעת לביסוסן של זכויות האדם, שהן ערובה לקיומו של משטר דמוקרטי", הוסיפה ביניש. לדבריה, פסיקתו הניחה את המסד האיתן לערכים הדמוקרטיים שביקשו לבסס אבותיה המייסדים של המדינה. על המהפכה החוקתית אמרה, כי זו נולדה עם השינוי בתפיסות החברתיות שהתחוללו בשני העשורים האחרונים של המאה ה-20. ביניש אמרה, כי בנושא זה הלכה בעקבותיהם של קודמיה.
"החשוב ביותר הוא לשמור על עצמאות בית המשפט; על אי-תלותו ועל יכולתו ליישם את הערכים המהותיים של הדמוקרטיה. על-פי תפיסתי, לבית המשפט תפקיד חברתי ראשון במעלה. בהחלה של המשפט על מצבים קונקרטיים, לא זו בלבד שבית המשפט מפתח את הנורמות המשפטיות, אלא גם מקדם באמצעות השיח המשפטי את הערכים הדמוקרטיים בשמם הוא פועל". לדבריה, בית המשפט אינו מתיימר להכתיב תכנים תרבותיים וחברתיים, אלא את הערכים כדי לקיים את המסגרות החברתיות המאפשרות חיים בצוותא.
אמון הציבור, לא פופולריות
עוד אמרה ביניש, כי על בית המשפט להגן על הפרט והציבור כאחד מפני פגיעה באינטרסים שלהם, אך הוא אינו יכול לעשות זאת לבדו ועליו להיעזר בגורמים המופקדים על אכיפת החוק ובלא שיישמר המסלול הפתוח של נגישות אליו. "בית המשפט העליון שלנו הגיע להישגים המוערכים בארץ ובעולם בזכות המקצועיות, אי-התלות והעצמאות ובזכות המחויבות העמוקה שלו לערכי היסוד של הדמוקרטיה בצד הריחוק המתחייב מהזירה הפוליטית".
לדעת ביניש, על בית המשפט להיות קשוב למצוקות הציבור ולרחשי לבו, אך בלא להיות מושפע בידי קבוצות כאלו או אחרות. "הזרוע השיפוטית נשענת על אמון הציבור, אך לא על פופולריות". לדבריה, בית המשפט מגן על זכויות האדם תוך כיבוד האינטרסים החיוניים של המדינה, באמצעות הכלים שהוענקו לו. היא העירה, כי ההכרעות והמייסרות ביותר בעיניה היו אלו שנגעו למצוקות הפרט: מעמד אישי, החזקת קטינים, קורבנות עבירה, אימוץ ועוד.
במבט לעתיד אמרה ביניש, כי ישראל היא חברה מורכבת ומפולגת, אך יש לשמור על הבסיס המאחד את כל יושביה - "להישאר חברה אחת, כיחידה מדינית, יהודית ודמוקרטית, שתחייב את כולנו לכבד את הדת ולכבד את החופש מדת", לצמצם את הפערים החברתיים ועם רגשי הקיפוח עימם מתמודדת שכבת הביניים. היא קראה להגביר את התמיכה והעדיפות למוסדות החינוך, הרווחה, הבריאות ואכיפת החוק. לדברי ביניש, יש גם להבטיח את שוויון הזכויות והחובות של המיעוט הערבי. היא הדגישה בהקשר זה את הצורך לשמור על הנגישות הרחבה לבג"ץ, כדי להבטיח את נגישותם של החלשים בחברה לבית המשפט.
לקדם את בית המשפט לערעורים
על מחליפהּ,
אשר גרוניס, אמרה ביניש, כי גם כאשר גישותיהם המשפטיות היו שונות - נשמרו יחסי עבודה מצוינים וחברות טובה ביניהם. "אשר הוא שופט בכל רמ"ח איבריו, מקפיד על קלה כחמורה ונשמר מפני השפעות חיצוניות", אמרה ביניש. היא הביעה את התקווה שגרוניס יוכל לקדם את הקמת בית המשפט לערעורים, נושא בו כבר החל לטפל.
לשר המשפטים,
יעקב נאמן, הודתה ביניש בקצרה על מינוי 200 שופטים בשלוש השנים האחרונות. היא הרחיבה יותר בדברי תודתה למנהל היוצא של בתי המשפט,
משה גל. "אם תרמתי ולו חוליה אחת בשרשרת הייחודית של שופטי ישראל, הרי נפלה זכות גדולה בחלקי", סיימה ביניש.