הוצאת העיתון
מעריב תשלם 1.2 מיליון שקל למי ששימש במשך 50 שנה כמפיץ העיתון באשדוד ובדרום, בשל הפרת ההסכם עימו. כך קבעה (26.2.12) שופטת בית המשפט המחוזי בבאר שבע,
צילה צפת.
גרשון ברש החל לשמש כמפיץ העיתון בשנות ה-50, ולאחר מכן בא במקומו בנו נעם, שהקים את החברה הנושאת את שמו. בשנת 2003 שינה מעריב באופן חד-צדדי את שיעור העמלות ששילם לחברת ברש, אך זו סירבה לקבל את השינוי. החברה העבירה למעריב את העמלות הקודמות, ואת היתרה הפקידה בידי רואה החשבון שלה. באחד מימי שישי בחודש דצמבר 2006 הודיע העיתון לחברה, כי הוא מפסיק את ההסכם עימה החל מיום ראשון שלאחר מכן, בטענה שהיא מפרה אותו. בעקבות זאת, תבעה ברש פיצוי של 7.6 מיליון שקל.
צפת קובעת, כי מי שהפר את ההסכם באופן חד-צדדי היה מעריב, בשינוי של שיעורי העמלות. לדבריה, "ההסכם המונח לפתחנו נערך לתקופה שאינה קצובה בזמן וניתן לביטול בכל עת, ובלבד שהביטול ייעשה
בתום לב ובדרך מקובלת ותימסר הודעה על כך זמן סביר מראש". צורת הביטול מצד מעריב לא ענתה על דרישות אלו, אומרת צפת. העיתון לא טען שנפל פגם מהותי בצורת עבודתה של ברש, ונציגיו אף שיבחו אותה.
צפת מוסיפה: "שוכנעתי כי מאמצי השיווק של התובעת הרחיבו את חוג לקוחות מעריב והרימו במהלך השנים את תרומתם הניכרת לרווחיותה של מעריב עד להתעצמות שוק העיתונות הווירטואלית, כך שעם סיום ההתקשרות בין הצדדים זכתה מעריב ליהנות משוק לקוחות בעל ערך רב פרי מאמצי התובעת במשך שנים רבות.
"מעבר לכך, עסקינן בהתקשרות במשך למעלה מ-50 שנה, במהלכה הפיצה התובעת את עיתוני מעריב באשדוד ובדרום ללא כל מתחרה ובנסיבות אלו יש לקבוע כי התובעת הייתה המפיצה הבלעדית של עיתוני מעריב באזור פעילותה. הסכם הפצה בלעדי, אשר מועד סיומו לא נקבע והופעל במשך כמחצית המאה, יוצר הסתמכות לגיטימית של הצדדים למתן הודעה מראש לפרק זמן ממושך עובר לביטולו של ההסכם. צרף לכך, כי שוכנעתי שעיסוקה העיקרי ומשמעותי ביותר של התובעת היה שיווק והפצת עיתוני מעריב. צא ולמד, כי נדרשה לתובעת תקופת הודעה מוקדמת ארוכת טווח על-מנת להיערך להפסקת ההתקשרות עם מעריב ולהתארגן למציאת אפיקי עיסוק חלופיים. כל שכן עת חלוף הזמן מותיר את אותותיו אף על התובע אשר השקיע את מרצו ונתן את מיטב שנותיו למעריב ובגיל מתקדם מוצא את עצמו ביום בהיר אחד ללא יכולת להוסיף ולהתפרנס מהעסק שבנה לתלפיות במרוצת חייו וספק, לאור גילו, אם יוכל למצוא עיסוק אחר".
לעניין שיעור הפיצוי קיבלה צפת את חוות דעתו של המומחה מטעם מעריב, לפיה הרווח הגולמי של ברש בשנת 2003 היה 669,000 שקל. מכך יש להוריד 3.5% - שיעור הירידה בתפוצת מעריב באותה שנה - ולפיכך מדובר על 600,000 שקל לשנה. לדעת צפת, ראוי היה לתת לברש הודעה מוקדמת של שנתיים, ולפיכך הפיצוי שנפסק הוא 1.2 מיליון שקל (בתוספת ריבית והצמדה מדצמבר 2006).
