מהירות מירבית, טכנולוגיה וצנצנת שוקולד

המדיניות הממשלתית בנוגע למגבלות על מהירות רכב דומות לאותם הורים המחזיקים על המדף צנצנת מלאה בשוקולדים, אך אוסרים על ילדם לגעת בה ואף מאיימים עליו בענישה תקיפה אם יעבור על האיסור. "האם לא יותר הגיוני להחביא את הצנצנת בארון? או ליצור מצב שבו לא יהיה כה פשוט לקחת את סוכריות השוקולד?" כך תוהה (16.5.12) שופט התעבורה הירושלמי אברהם טננבוים, המציע להגביל מראש את מהירותם של כלי רכב שיורשו לעלות על כבישי ישראל.

טננבוים אומר כי לישראל מיובאות מכוניות בעלות מהירות מירבית העשויה להגיע ל-200 קמ"ש ואף יותר, בעוד רק בכבישים בודדים מותר להגיע למהירות של 110 קמ"ש. בהשלכה ממשל השוקולדים הוא תמה, מדוע המדינה מתירה מלכתחילה לייבא רכבים כאלו, במקום לדרוש מהיצרנים להגביל מראש את מהירותם המירבית - ואחר כך היא אורבת לנהגיהן ומשקיעה הון עתק במצלמות לתיעוד מהירות זו.

"ניתן בקלות לדרוש כי יורכב מגביל מהירות על כל רכש חדש בישראל, שימנע ממנו לעבור מהירות של 140 קמ"ש (או כל מהירות שהמחוקק ימצא לנכון)", מציע טננבוים. הוא מעיר, כי גם מקרי חירום אינם מתירים לנהג מן השורה לעבור את המהירות המירבית, שכן נהגי רכב ביטחון מורשים לעשות זאת רק לאחר קורס מיוחד ובתנאים ספציפיים - והסיכון שבמהירות מופרזת גדול ממילא פי כמה מהתועלת שבהגעה כמה דקות קודם.

טננבוים מתייחס גם לטענה אפשרית, לפיה יצרני הרכב יתנגדו למגבלות כאלו. אולם, הוא מזכיר, לא הם הקובעים אלא המחוקק, ואף ייתכן שהדבר ייצור ביניהם תחרות בהצעת טכנולוגיות זולות ותחרותיות ככל האפשר. הוא אף מציע מספר אמצעים כאלו, כגון צפצוף שיתריע על מעבר המהירות המירבית, הגבלת המהירות המירבית באמצעות נווטן (GPS) לכביש הספציפי ואגירת פרטי הנסיעה בכרטיס חכם אותו תוכל המשטרה לבדוק בצורה מרוכזת. לבסוף אומר טננבוים, כי מוטב למנוע מראש את הנהיגה במהירות מופרזת מאשר להעניש עליה בדיעבד.

הדברים כלולים בהחלטתו של טננבוים לשלול ל-11 חודש את רשיונו של חייל שנהג במהירות 169 קמ"ש במקום 90 קמ"ש, והסביר זאת בכך שהוזעק בידי אמו לסייע לאביו המאושפז. "לו היה מגביל מהירות ברכבו, לא היה מגיע כלל לפני", אומר טננבוים.