רכישת כרטיסיהם של שחקני כדורגל זרים מהווה ייבוא טובין וחייבת במע"מ. כך קובעת (6.6.12) שופטת בית המשפט המחוזי בתל אביב, דניה קרת-מאיר. משמעות ההחלטה היא ייקור של 16% בתשלומיהן של קבוצות ישראליות בעת רכישת שחקנים זרים.
עשר קבוצות בליגת העל הגישו ערעורים על החלטת רשות המיסים לחייב אותן בתשלום מע"מ בגין רכישתם או שאילתם של שחקנים זרים. בין המערערות: האלופה עירוני קריית שמונה, קודמתה מכבי חיפה, בית"ר ירושלים ומכבי נתניה. מנהל מע"מ טען שכרטיסי השחקנים מהווים נכסים בלתי מוחשיים, בעוד הקבוצות טענו שאינן רוכשות את השחקנים או את הזכויות בהם.
קרת-מאיר אומרת, כי המונח "זכות" כולל גם זכות רכושית בעלת ערך כלכלי, ואין ספק שהיא "נכס" מבחינת חוק מע"מ. עוד היא קובעת, כי המונח "טובין" לעניין חוק מע"מ כולל גם נכסים בלתי מוחשיים, המתאפיינים בכך שאינם חפצים בעלי מימד פיזי שניתן לגעת בהם או לטלטל אותם. "כרטיס השחקן מהווה למעשה ביטוי ל
אגד של זכויות שיש להן שווי כלכלי", היא מוסיפה. למסקנה מרכזית בו הגיעה קרת-מאיר גם מניתוח העדויות שנשמעו בפניה, בין היתר מפי סוכני השחקנים רונן קצב ודוד אלחדד. לדבריה, גם ההסכמים עליהם חתמו הקבוצות מוכיחים שמדובר בהעברה של נכס בלתי מוחשי.
עוד דוחה קרת-מאיר את טענת הקבוצות, לפיה חיובן במע"מ הופך את העברת השחקנים לסחר בבני אדם. קרת-מאיר מציינת, כי איש אינו כופה על השחקנים היכן לשחק והם מקבלים תמורה נפרדת על שירותיהם, ולכן ברור שלא מדובר בסחר בבני אדם. "השחקן עצמו בוודאי שאינו נמכר. העסקה המסחרית מהווה מכירת הזכות הכלכלית הנובעת מהעסקתו של השחקן על-ידי הקבוצה השואלת או הרוכשת את כרטיס השחקן", היא קובעת.
לבסוף קובעת קרת-מאיר, כי הפעולה של רכישת הכרטיס מהווה "ייבוא" כמשמעותו בחוק מע"מ: המונח חל גם על נכסים בלתי מוחשיים, מועד הייבוא ברור, האירוע ניתן לאיתור והתמורה ידועה גם היא. לעומת זאת, דחתה קרת-מאיר את הטענה לפיה כרטיס השחקן מהווה "מסמך סחיר" הפטור ממע"מ.
