|
יותר אוכל - פחות זיכרון?
|
יפעת גדות
|
הסיכוי לפתח ליקוי קוגנטיבי מתון (שלב קודם לאלצהיימר) היה יותר מכפול אצל אלו שהיו בקבוצה עם צריכת הקלוריות הגבוהה ביותר, בהשוואה לאלו שהיו בקבוצה עם צריכת הקלוריות הנמוכה ביותר
|
לרשימה המלאה
|
|
|
|
|
|
|
|
|
אתם נמצאים במסיבה וחבר טוב מכיר לכם חבר שלו. אתם מתחילים לשוחח, ובאמצע השיחה דעתכם מוסחת, אתם חושבים על ארוחת הערב, או על התוכניות לסוף השבוע. ואז, אתם מבינים שלגמרי שכחתם את שמו של האיש איתו אתם משוחחים.
נשמע מוכר? מעכשיו, זיכרון גרוע לא יוכל לשמש לכם כתירוץ. לפי חוקרים מאוניברסיטת קנזס, לא מדובר ביכולת של המוח להכתיב את מידת ההצלחה שלכם לזכור את שמותיהם של הסובבים אתכם, אלא מידת המוטיבציה שיש לכם ללמוד אותם.
לכל אחד יש זיכרון טוב לדבר מסוים, משום שאנשים מתעניינים בנושאים שונים, אך לא לכל אחד יש מוטיבציה להתאמץ עבור אותם דברים.
אנשים רבים משוכנעים שלזכור שמות של אנשים זו משימה קשה מדי, לכן אינם מתאמצים לעשות זאת. החוקרים סבורים כי מדובר במשימה לא קשה במיוחד למרות שהיא דורשת מאמץ מסוים.
אחד החוקרים, פרופ' ריצארד האריס, סיפר על ניסיונותיו לשנן ולזכור את שמותיהם של כל אחד מ-50 הסטודנטים שלומדים בכיתתו בשבועות הראשונים של הסמסטר. כדי להצליח לעשות זאת הוא קורא בשמותיהם של כולם במהלך השבוע הראשון, למרות שיש מי שיאמר כי זהו בזבוז זמן, הוא מסביר לתלמידיו כי זוהי הדרך היחידה בה יוכל לזכור את שמותיהם.
"כשאני קורא את השמות, אני מנסה לחשוב עליהם, ולהבין מה מייחד כל אחד מתלמידים. אני לומד כל פעם כמה שמות. אין זה דורש מאמץ גדול", כתב.
לדבריו, היכולת לזכור שמות אינה מסתמכת רק על המוטיבציה אלא גם על הביטחון העצמי ביכולת. אנשים רבים אינם מאמינים בזיכרון שלהם או בכישורים החברתיים שלהם, ולכן מוותרים מראש.
השימוש בשמו של אדם במהלך השיחה, יכול לעזור לזכור אותו.