עיריית פ"ת חויבה ב־19-16 מיליון שקל

בית המשפט המחוזי מרכז חייב בסוף השבוע שעבר (28.6.12) את הוועדה המקומית פתח תקוה - למעשה העירייה - לשלם 10.96 מיליון שקל לקבוצת פרטיים ולמרכז ישיבות בני עקיבא. העילה: העירייה הפקיעה מהם 40% ממגרש בקריית אריה, אך סירבה לשלם פיצויי הפקעה כחוק. ביהמ"ש דחה את כל טענות העירייה וקיבל את טיעוני התובעים, שיוצגו בידי עוה"ד צבי שוב וגלית קיט-טלמור. כן חויבה העירייה לשלם הוצאות ושכר עו"ד בסך 150 אלף שקל.

ההפקעה נעשתה באוגוסט 2001. העירייה חויבה לשלם הצמדה וריבית על 11 השנים. המדד מאז ועד היום עלה ב-27.4%, כך שההצמדה היא 3 מיליון שקל. הריבית תהיה 4% (כמקובל) או 1.5% (בהפקעות), שהם 4.8 או 1.8 מיליון שקל. לכן, חויבה העירייה לשלם 15.8 או 18.8 מיליון שקל, ויחד עם ההוצאות ושכר טירחה - כ-16 עד 19 מיליון שקל (הסכום למעשה גבוה יותר, בגלל חישובי ריבית דריבית). זהו אחד החיובים הגדולים ביותר שהושתו על עירייה כלשהי בשנים האחרונות.

מדובר במגרש בן 12.7 דונם בקריית אריה, ליד מפעל שטראוס. בעליו הם מרכז ישיבות בני עקיבא, עמותת "נתיבות עולם" (ראו בהמשך) נתן קורל, זהבה קליין, רחל כהן ומשפחות רונית פלדל ומשה לפלר. באוגוסט 2001 הפקיעה העירייה 40% מהמגרש (כ-5 דונם), באומרה כי השטח "דרוש באופן דחוף לצורכי ציבור".

"צורכי ציבור דחופים" הפכו לחניון שטראוס

אולם לאמיתו של דבר, לא נבנה שום בניין ציבורי על המגרש עד היום. במשך שנים שימש כחניון למפעל שטראוס הסמוך, ובית המשפט העיר בפסק דינו, כי "תמוה בעיני" איך הפך מגרש עירוני לחניון פרטי. כן נבנה על המגרש דוכן-מזנון של אדם פרטי. לאחר שהבעלים הגישו תביעת פיצויים, הציבה העירייה שלט שבו נאמר כי זהו "חניון עירוני זמני לרווחת התעשיינים והמבקרים".

השופט אברהם יעקב הבהיר בפסק הדין, כי הכלל הוא שיש לשלם פיצויים על הפקעה, בגלל זכות הקניין של הבעלים. פקודת העיריות וחוק התכנון והבנייה נתנו פטור מתשלום פיצויים, אם המגרש מיועד לסלילת דרך, מגרש משחקים, בניינים לחינוך או לתרבות, לדת, לנופש, או לבריאות. הפקעה לצרכי חניה חייבת בתשלום פיצויים.

בית המשפט דחה את כל טענותיהן של הוועדה המקומית והעירייה, וקבע:

• כבר ב-1994 קבעה העירייה, שהמגרש מיועד לחניה ולא לצורכי ציבור;

• בעלי המגרש אומנם התירו בעבר לעירייה לעשות שימוש במגרש, אך לא מתוך רצון טוב, אלא משום שהעירייה אילצה אותם לכך. הוכחה: ההפקעה ב-2001 לא נעשתה על בסיס "הוויתור" של הבעלים, אלא על-פי החוק בענייני הפקעה;

• העירייה טענה ב-2001 שהמגרש דרוש "באופן דחוף", אך לא עשתה בו שימוש לצורכי ציבור כלשהם עד היום;

• ב-2007 החלה העירייה לטעון, שדרוש לה מגרש לצורך בניית בניין ל"בטרם" או "יד שרה". אולם זאת ללא קשר למגרש. טענותיה הופיעו רק שש שנים לאחר ההפקעה;

• החניון מושקע ומפותח יפה, סלול ומגודר, ולכן ברור שהמגרש מיועד לחניון ולא לצורכי ציבור;

• במקום יש גם דוכן-מזון, וזה ודאי לא "צורכי ציבור";

• נדחתה גם טענת העירייה, שלפיה התביעה התיישנה.

נורית ג'רבי, שמאית מטעם בית המשפט, קבעה ששווי המגרש ביום ההפקעה היה 10.96 מיליון שקל. השופט יעקב חייב את הוועדה המקומית לשלם לבעלים את מלוא הסכום, ועוד הצמדה, ריבית והוצאות משפטיות.