נשים מבוגרות שאוכלות כמות רבה של פחמימות עלולות להיות בסיכון גבוה לצורה פחות שכיחה אך קטלנית של סרטן השד. אלו ממצאי מחקר חדש.
הממצאים, שהתבססו על מחקר שכלל קרוב ל-335,000 נשים אירופאיות, מרמזים על הקשר הפוטנציאלי בין עומס גליקמי (כמות האינסולין שהגוף צריך כדי להעביר את הגלוקוז, הנוצר מפירוק הפחמימות שנאכלו, לתאים) לסרטן שד מסוג שלילי לרצפטור אסטרוגן. במסגרת המחקר הנוכחי, נשים לאחר גיל המעבר עם תזונה בעלת עומס גליקמי גבוה היו בסיכון גבוה ב-36% לסרטן שד שלילי לרצפטור אסטרוגן, בהשוואה לנשים שהתזונה שלהן הייתה עם העומס הגליקמי הנמוך ביותר.
באופן כללי, תזונה עם עומס גליקמי גבוה נמצאה קשורה לתוצאות בריאותיות שליליות רבות. לכן, למרות שהממצאים אינם מוכיחים קשר של סיבה ותוצאה, הם יכולים לספק לנשים סיבה נוספת לבחירות תזונתיות בריאות יותר.
מנקודת מבט מדעית, התוצאות חשובות מאחר שלא הרבה ידוע על הגורמים לסרטן שד שלילי לרצפטור אסטרוגן.
הממצאים, שפורסמו במהדורה המקוונת של העיתון האמריקני לתזונה רפואית, מבוססים על מחקר אירופאי ממושך בנושאי תזונה וסיכון לסרטן. מבין קרוב ל-335,000 נשים שהשתתפו במחקר, 11,576 פיתחו סרטן שד לאורך כתריסר שנים. בסה"כ לא נמצא קשר בין הסיכון לסרטן שד לבין עומס גליקמי - על בסיס שאלונים שהנשים מילאו בתחילת המחקר.
התמונה השתנתה כשהחוקרים התמקדו בנשים לאחר גיל המעבר עם סרטן שד שלילי לרצפטור אסטרוגן. בקרב הנשים שהיו ב-20% הגבוהים ביותר של העומס הגליקמי, היו 158 מקרים של סרטן שד, לעומת 111 מקרים בקבוצת הנשים באחוז הנמוך ביותר. כשגידולי השד חסרו גם את רצפטור הפרוגסטרון, הפער היה ניכר עוד יותר.
ועדיין, המספרים לא היו עצומים, כפי שכתבו החוקרים. וישנם גורמים רבים אחרים שיכולים להיות אחראים להבדלים בין קבוצות נשים אלו, למרות שהמחקר לקח בחשבון חלק מהם, כולל משקל, הרגלי פעילות גופנית, צריכת קלוריות ועישון.
החוקרים הדגישו כי למרות שאין גורם אחד אחראי לסיכון לסרטן שד, הממצאים מספקים סיבה נוספת להגביל צריכת פחמימות פשוטות לטובת מזונות בריאים יותר.
