עיריית רמת גן אינה רשאית להתנות מתן רשיונות עסק לחנויות AM:PM בכך שלא יפעלו בשבתות ובחגים. כך קובעת (7.8.12) שופטת בית המשפט המחוזי בתל אביב,
אסתר קובו, אשר קיבלה את עתירת הרשת נגד דרישה זו של העירייה.
לדברי קובו, "הכלל הבסיסי מחייב שכל הפעלת סמכות מכוח חוק רישוי עסקים תקדם את אחת או יותר ממטרות הרישוי: איכות נאותה של הסביבה ומניעת מפגעים ומטרדים, מניעת סכנות לשלום הציבור, בטיחות של הנמצאים במקום העסק או בסביבתו, מניעת סכנות של מחלות וקיום הדינים הנוגעים לתכנון ולבנייה ולשירותי כבאות. המטרות הנ"ל מהוות רשימה סגורה", ולכן לא ניתן ליצור זיקה בין מתן הרישיון לבין כל אלמנט אחר.
עיריית רמת גן דרשה מ-AM:PM להבטיח שחנויותיה יקיימו את חוק העזר המחייב סגירת עסקים בשבתות ובחגים, אך קובו אומרת שמדובר בהתניה בלתי חוקית. לדבריה, העירייה אומנם ניסתה לטעון שדרישתה נובעת משיקולים של איכות הסביבה ומניעת מטרד לתושבים, אך היא לא הוכיחה טיעונים אלו. יתרה מזו: קובו מוצאת, שהנימוק האמיתי לדרישתה של העירייה היה השמירה על הסטטוס-קוו הדתי, וקובעת שהיא אינה רשאית להביא בחשבון נימוק זה בעת מתן רשיון עסק.
קובו מציינת, כי רגשותיה של האוכלוסיה הדתית יכולים להוות שיקול לגיטימי, אך לא כאשר מדובר בעורק תנועה ראשי (רחוב ז'בוטינסקי) בעיר הטרוגנית. היא שבה על קביעתה בעת שדחתה עתירה של בעלי חנויות מכולת בתל אביב, נגד אי-אכיפת חוק העזר העירוני האוסר על פתיחת עסקים בשבת, ואומרת שפסיקה זו "נשענת על שני עקרונות יסוד - האיסור לשקול שיקולים זרים והכלל לפיו שיקולים דתיים יהיו זרים לחוק חילוני אלא אם נאמר אחרת". קובו מסכמת: "הואיל ומטרות דתיות אינן נמנות על מטרות הרישוי, הרי שנקיטת פעולה על-פי חוק רישוי עסקים על-מנת לקדמן נעשית בלא הסמכה שבדין".
על דרישתה של עיריית רמת גן לפיה AM:PM תתחייב כללית לקיים את כל חוקי העזר, אומרת קובו: "הסמכות להכליל חוק עזר בתנאי הרישיון איננה סמכות כללית החלה בכל מקרה ומקרה. ייתכן, כי קיומו של חוק עזר מסוים יקדם את מטרות הרישוי וחוק עזר אחר לא. אין לפסול גם כי עמידה באותו חוק עזר פעם תקדם את מטרות הרישוי ופעם לא. על העירייה לבחון כל בקשת רישיון לגופה - ולאחר איסוף תשתית עובדתית ראויה והפעלת שיקול דעת - לקבוע האם עמידה בקיומו של חוק עזר כזה או אחר נדרשת כדי לקדם את מטרות הרישוי. ייבוא כל חוקי העזר לתנאים ברישיון העסק מצביע על העדר שיקול דעת לגופו של עניין".
לבסוף קובעת קובו: "התנאי הוכנס על בסיס מדיניות גורפת ומבלי שהרשות הפעילה שיקול דעת ביחס לבקשות הרישוי הקונקרטיות שהופנו כלפיה ומבלי שנאספה קודם להחלטה תשתית עובדתית ראויה. מדובר אפוא בתנאי בלתי מידתי ובלתי סביר, אשר קדם לו הליך מינהלי פסול. תנאי כזה איננו יכול לעמוד במבחן החוקיות ויש לבטלו". העירייה חויבה בתשלום הוצאות בסך 50,000 שקל.