השימוש בכלי תביעות בטענה ללשון הרע הולך ומתרחב, ופסק דין של בית משפט השלום בתל אביב עוסק בתביעות דיבה הדדיות שהגישו עובדים בשתי חברות על-רקע סכסוך עסקי בין החברות. סגנית הנשיאה
נועה גרוסמן דחתה (8.8.12) את שתי התביעות באומרה, שלא כל דיבור בעידנא דריתחא מהווה עילה לתביעות שכאלו.
חברת אי.טי.אס (אינטרנט טרפיק סקיוריטי), העוסקת באירוח אתרי אינטרנט, הגישה תביעה נגד
בזק בינלאומי בטענה להפרת הסכם לאירוח אתריה על גבי השרתים של בזק בינלאומי. במקביל, הגישה החברה ומנכ"לה, רואי פורת, תביעת לשון הרע נגד שני עובדים בבזק בינלאומי, בטענה שהללו תיארו אותם כמפיצי דואר זבל. בתגובה הגישו אותם עובדים, ערן שחורי ותומר פאר, תביעת לשון הרע משלהם נגד אי.טי.אס ופורת, בטענה שהללו השמיצו אותם בפני עובדים אחרים בבזק בינלאומי.
גרוסמן דחתה את כל התביעות. בנוגע לאירוח האתרים קבעה גרוסמן, כי לא נחתם הסכם מחייב בין הצדדים, וכי אי.טי.אס לא הוכיחה ולו במעט את הנזקים להם טענה. בנוגע לתביעות הדיבה קיבלה גרוסמן את גירסתם העובדתית של שחורי ופאר, לפיה לא השמיצו את אי.טי.אס ופורת, וכי כל שאמרו היו שהשרתים שלהם מהווים מקור תדיר להתקפות חיצוניות אשר פגעו בחוות השרתים ובלקוחות של בזק בינלאומי.
בנוגע לתביעה שכנגד של שחורי ופאר אומרת גרוסמן: "הלכה פסוקה היא, כי לא כל אמירה בשעת כעס, ולו פוגעת ועולבת, מהווה בסיס לתביעת דיבה. יש לפרש את הדברים על-רקע ההקשר שבו נאמרו. מקום בו ברור מן הנסיבות כי האומר שרוי בכעס רב, הרי שאין להבין דבריו כהוצאת לשון הרע, אלא אך כביטוי סתמי של רוגז ותסכול, אף שאין הדברים נעימים לאוזני השומע". היא קובעת, כי פורת דיבר מתוך כעס ותסכול, ביטאו את מורת רוחו מיחסם של בזק בינלאומי ועובדיה, והם אינם מהווים לשון הרע משום שהיוו הגנה של פורת על עניין כשר שלו.
