ביהמ"ש: שיקול דעת רחב למש' הפנים באשרות

"אין לו לזר זכות קנויה להיכנס לישראל. כל מדינה רשאית לקבוע אלו זרים יבואו בשעריה, אלו מהם ישהו בתחומה, ומוסמכת היא ואף רשאית להרחיק מתחומיה זרים שאינם רצויים לה. סמכות זו נגזרת במישרין מריבונות המדינה, ומתחם שיקול הדעת המסור לה בכגון דא רחב ביותר. לפיכך, ההלכה הנוהגת היא, כי בית המשפט לא ימהר להתערב בהחלטות הנוגעות לכניסה למדינה אלא בהתקיים טעמים מיוחדים לכך". כך אומרת (2.8.12) שופטת בית המשפט המחוזי בתל אביב, יהודית שטופמן.

שטופמן דחתה את עתירתו של שמירה ספיון, אזרח סרי לנקה, נגד סירובו של משרד הפנים להעניק לו אשרת ישיבה בישראל כאיש דת. ספיון נכנס ארצה כעובד סיעודי בשנת 2007, אך לדבריו כאיש דת במולדתו - הפך לגורם מרכזי בכנסייה הנוצרית האוונגליסטית ליוצאי סרי-לנקה. משרד הפנים דחה את הבקשה בהתבסס על כך שמחלקת העדות הנוצריות במשרד אינה מכירה בכנסייה זו.

שטופמן מותחת ביקורת על הסחבת בה נהג המשרד בעניינו של ספיון, כאשר נזקק לשנה תמימה בטרם השיב על בקשתו. לדבריה, מאחר שההחלטה מבוססת על חוות דעת של מחלקה במשרד עצמו - לא הייתה כל סיבה לעיכוב במסירתה לספיון. "הרשות המנהלית מחויבת לעמוד בנורמות מסוימות בכל פעולותיה, יהיה סיווגן אשר יהיה. ביניהן החובה לפעול בשקידה ראויה כמו גם חובת ההנמקה", אומרת שטופמן בהתייחסה גם לכך שתשובתו של משרד הפנים הייתה לקונית ולוקה בחסר.

עם זאת, קובעת שטופמן, פגמים אלו אינם מצדיקים את ביטול החלטתו של משרד הפנים, בין היתר משום שספיון עצמו לא פעל על-פי הנהלים המתאימים להגשת בקשתו. הנהלים קובעים, כי את הבקשה לאשרה צריך להגיש המוסד הדתי ולא איש הדת עצמו, ויש בהם היגיון משום שהם מבטיחים שהמוסד יהיה ערב לכך ששלוחו אכן יפעל בתחום הדת ולא ישהה בארץ מעבר למותר. נימוק נוסף של שטופמן הוא שמשרד הפנים האריך את אשרתו של ספיון כעובד סיעודי.