לנאשם ולסניגורו אין זכות לעיין בחוות דעת המומחים המקצועיים (הערכה פסיכיאטרית ואבחון פסיכולוגי) ששימשו את שירות המבחן לצורך הכנת התסקיר בעניינו. כך קובע (יום ב', 3.9.12) בית המשפט העליון.
השופט
צבי זילברטל אומר: "הן בדברי חקיקה והן בפסיקה הודגש הצורך בשמירה על חסיון ההליכים, הדיונים והשיחות המתקיימים בשירות המבחן לצורך הכנת התסקיר. אינני סבור שדינן של חוות דעת מומחים ששירות המבחן בוחר להיוועץ בהם צריך להיות שונה... יש לאפשר לשירות המבחן להיוועץ באופן חופשי עם גורמים מקצועיים, שחוות דעתם נמסרות לו לצורך גיבוש עמדתו והצגת המלצתו לבית המשפט, מבלי שתהליך ההיוועצות יהיה שקוף וכל פרטיו ייחשפו לעיני הנאשם או באי-כוחו. לעניין זה אין כל היגיון להבחין בין גורמים מקצועיים פנימיים, הנמנים על הסגל הקבוע של שירות המבחן, לבין יועצים חיצוניים".
זילברטל מוסיף: "התערבות בפרקטיקה הנוהגת והסרת החיסיון מהחומרים המצויים בבסיס התסקיר, עלולות להביא לפגיעה קשה ביכולתו של שירות המבחן לאסוף ולאתר חומרים בעניינו של נאשם, לזכות בשיתוף פעולה מצד מגוון גורמים הקשורים בנאשם, ולהגיש לבית המשפט המלצה מהימנה לעניין סיכויי שיקומו, כפי ששירות המבחן, ולא כל גורם אחר (לרבות המומחים בהם התייעץ), רואה אותם. החיסיון הנתון לשירות המבחן, הוא המאפשר את שיתוף הפעולה של כל אותם הגורמים בקהילה ובמערכות השונות הנדרש לשם הכנת התסקיר ואת עצמאות שיקול דעתו של השירות, בכל הנוגע לאופי ההמלצה אותה הוא מוסר לבית המשפט".
עוד מעיר זילברטל, כי העמדת חוות הדעת לעיונם של הנאשם וסניגורו, עלולה לפתוח פתח לדרישה להעמיד את קצין המבחן לחקירה נגדית - וזאת בניגוד לכלל הקובע שאין לקיים חקירה כזו. לדבריו, מערכת היחסים שבין הנאשם לבין המומחה מטעם שירות המבחן אינה מערכת של מטפל-מטופל, שכן אין המדובר בטיפול רפואי, ולכן גם לא חל עליה חוק זכויות החולה. לבסוף אומר זילברטל, כי כאשר נאשם בוחר לשתף פעולה עם שירות המבחן, הוא נותן את הסכמתו לחיסיון המקובל בעבודתו.
לא להאריך את ההליך הפלילי
השופט
יצחק עמית הוסיף נימוק משלו: "ממסירת חוות הדעת והאבחון, קצרה הדרך לבקשה לקבל את חומר הגלם ודפי העבודה ששימשו לעריכתם וכן לחקירת עורכי חוות הדעת והאבחון. בכך נמצאנו מסיטים את שלב הענישה למשעולים צדדיים ומסבכים ומאריכים עוד יותר את ההליך הפלילי".
השופט
סלים ג'ובראן אומר, כי השאלה העיקרית היא האם החיסיון פוגע בזכות להליך הוגן, ותשובתו שלילית. הוא מוסיף: "הבקשה לחשיפת חוות הדעת הינה למעשה ניסיון לעקוף את המסגרת המשפטית בה פועל קצין המבחן, שבמסגרתה הוא אינו עד מומחה כי אם קצין בית משפט. זאת, על-ידי ניסיון לבחון את מערך השיקולים שהובילו לגיבוש חוות הדעת הסופית".
הדברים נאמרו בהחלטת בית המשפט העליון לדחות את ערעורו של צעיר בן 20, אשר הורשע בהריגתו של צעיר בן 16 כאשר הוא עצמו היה בן 17 ונדון לעשר שנות מאסר. הסניגוריה הציבורית טענה שהיה מקום להעמיד לרשותה את חוות הדעת ששימשו את שירות המבחן בתסקירו, בטרם נמנע מלהמליץ על טיפול בו, אך כאמור בקשתה נדחתה. את המערער ייצגה עו"ד ד"ר חגית לרנאו, ואת המדינה - עו"ד דפנה פינקלשטיין.
שירתה הזכה של דלית בת אדם ידעה לשבות לבבות, שירה שהלכה במסלול השיבה המאוחרת, שיבה למחוזות ילדותה, למחוזות הקסם של ימי האתמול
