שיעור ההשקעות של הזרים בישראל ביחס לתוצר נמוך בהרבה משיעורו במדינות בעלות רמת תוצר וטכנולוגיה דומה כמו פינלנד, ניו זילנד, אירלנד ונורווגיה. כך עולה מדיווח של המחלקה לפעילות במט"ח של בנק ישראל הסוקר את תנועות ההון אל ישראל וממנה.
שיעור ההשקעה של תושבי חוץ בישראל ביחס לתוצר בתקופה שבין 1998 ל-2002 עמד על 2.5% בממוצע, לעומת 7.5% במדינות שהוזכרו לעיל.
הפער מוסבר בשיעורי הצמיחה הנמוכים של ישראל, 2% בממוצע לעומת 4% בממוצע במדינות ההשוואה, שההשקעות הישירות שהינן ארוכות טווח באופיין מושפעות מאוד ממנו.
בין 1998 ליוני 2003 הסתכמו ההשקעות הישירות של זרים במשק ב-17.5 מיליארד דולר, ובניכוי השקעות ישירות של תושבי ישראל בחו"ל, שהסתכמו באותה תקופה בכ-8 מיליארד דולר, מגיע עודף ההשקעות הישירות במשק ל-9.5 מיליארד דולר.
השקעות ישירות מוגדרות על-ידי בנק ישראל כהשקעות במניות לא סחירות, השקעות בעלי עניין במניות סחירות, בחלקם של המשקיעים ברווחים צבורים ומהשקעה בנדל"ן.
הסעיף המרכזי בהשקעות הזרים בישראל בתקופה שנבדקה היה השקעות בענפי ההיי-טק שהגיעו לכדי 80% מכלל השקעות הזרים. בסך הכל השקיעו זרים 13.6 מיליארד דולר בענפי ההיי-טק בישראל, כששנת השיא היתה 2000 עם 3.8 מיליארד דולר שהוזרמו להיי-טק מחו"ל.
מתוך סכום זה כמעט 5 מיליארד הושקעו בחברות סטארט אפ ישראליות, כשגם לאחר הירידה בהשקעות בהיי-טק בכלל ובסטארט אפים בפרט, עומדת היום על רמה גבוהה משנת 1998, לפני הגל הקודם של הגיאות בענף זה.
בנק ישראל מייחס חשיבות רבה לנתוני ההשקעות הישירות של זרים, בשל אופיין ארוך הטווח שמושפע מהפוטנציאל הכלכלי של המשק ולא מגורמים קצרי טווח כמו פערי ריבית.
השקעות תושבי ישראל בחו"ל נותרו יציבות ברמה של כמיליארד דולר לשנה, על-פי הממוצע בשנתיים האחרונות, למרות התנודתיות הגדולה בהשקעות היי-טק, שהיו הסעיף המרכזי גם בתנועת הון מחוץ לישראל ולא רק אליה, היות והירידה בהשקעות ישראלים בהיי-טק בחו"ל בשנים האחרונות קוזזה על-ידי גידול בהשקעות בענפים מסורתיים.
