שופטת בית המשפט למשפחה בתל אביב,
שפרה גליק, דחתה (19.9.12) בקשה לפסול את השופט בדימוס
יצחק שנהב מתפקידו כבורר בין בני זוג. גליק קבעה, כי לא קיימת ידידות והיכרות קרובה בין שנהב - לשעבר סגן נשיא בית המשפט למשפחה בתל אביב - לבין עו"ד עידו דיבון, בא-כוחה של בת הזוג.
הבקשה הוגשה לקראת סיומה של הבוררות ומתן החלטתו של שנהב. בן הזוג טען, כי נודע לו ששנהב ודיבון מתפללים יחדיו ויושבים בשכנות בבית כנסת בפתח תקוה, הם מיודדים וקיימת היכרות ביניהם. האישה טענה, כי הבקשה הוגשה רק משום שהחלטותיו של שנהב לא נשאו חן בעיני הגבר ולכן החליט הלה להכשיל את הבוררות כולה.
גליק אומרת, כי לא נסתרה הצהרתו של שנהב, לפיה הוא ודיבון אינם שכנים בבית הכנסת (בו הם מתפללים רק בשבתות) וכי אין ביניהם כל ידידות הבאה לידי ביטוי למשל בביקורים הדדיים בבתיהם. גליק מעירה: "גם בבית המשפט בו אני מכהנת (וגם בבתי משפט נוספים ואחרים) מתקבצים שופטים ועורכי דין למניין בתפילת מנחה, ואיש לא מעלה על דעתו לבקש פסלותם של השופטים המתפללים עם ציבור עורכי הדין".
לגבי ההיכרות בין שנהב לדיבון אומרת גליק, כי היא רק טבעית ומתבקשת. הצדדים ביקשו למנות בורר המתמחה בדיני משפחה, וסביר ששופט שכיהן שנים רבות בבית המשפט הגדול בארץ בתחום זה - מכיר מאות עורכי דין שהופיעו בפניו. לדבריה, קבלת הטענה פירושה ששופט יוכל לעסוק לאחר פרישתו רק בבוררויות מחוץ לעיר בה כיהן.
גליק מסכמת באומרה, כי מדובר ב"קשר סתמי ושולי, שאין בו כל ממש, וממילא אין בצידו כל 'חובת גילוי', ובוודאי שלא היה לבורר אינטרס כלשהו בבוררות או שמץ של
ניגוד עניינים בינו לבין מי הצדדים". לדבריה, עצם העלאת הבקשה מהווה פגיעה בלתי מוצדקת בשמו הטוב של שנהב, ששמו הולך לפניו כשופט בקיא ומקצועי, ומעולם לא דבק בו כל רבב. "טוב היה לולא הוגשה תביעה זו", היא מסיימת. המבקש, שיוצג בידי עוה"ד ישראל שמעוני ורפי שדמי, חויב בתשלום הוצאות בסך 20,000 שקל. את האישה ייצגו עוה"ד בז'ה והלמן.
בוודאי לא בארצות הברית שנקראה בפי מהגריה היהודיים המזרח אירופים "א-געלדענע מדינה", מדינת הזהב
