בית המשפט המחוזי בתל אביב, בשבתו כבית משפט לעניינים מינהליים, דחה את עתירתה של רינה פז, ממלאת-מקום ראש עיריית כפר סבא, נגד ראש העירייה יצחק ולד, שר הפנים ומנכ"ל משרד הפנים, שכוונה נגד שלילת סמכויותיה ושכרה של פז.
פז, חברת סיעתו של ראש העירייה ולד (עבודה), משמשת כממלאת-מקומו וסגניתו של ולד בארבע השנים האחרונות, בשכר. לפז הואצלו על-ידי ולד מספר סמכויות, ובהן ניהול תיק איכות הסביבה, רישוי עסקים, סיוע בכוח-אדם ויישום המלצות ועדת הביקורת של העירייה.
בין השאר, מונתה פז כחברה מטעם מפלגת העבודה בוועד המנהל של מפעל המים של כפר סבא, שהוא הגוף המתפעל את משק המים בעיר.
בבחירות לתפקיד יו"ר מפעל המים, התמודדו חבר מועצת העיר מטעם מפלגת העבודה, עמירם מילר, וחבר המועצה מטעם המפד"ל, בני כברה. פז הצביעה בעד נציג המפד"ל, שנבחר לתפקיד, דבר שהעלה את חמתו של ולד, שראה בהצבעתה של פז "נעיצת סכין בגב", והודיע לה כי לאור משבר האמון ביניהם, החליט לשלול ממנה את סמכויותיה.
ולד גם הודיע לפז, כי זכותה לקבל שכר מהעירייה בטלה, לאור הוראות הנוהל שפורסמו על-ידי מנכ"ל משרד הפנים במרס 1999, הקובעות כי "ישולם שכר לסגן ראש רשות מקומית רק אם הואצלו לו תפקידים וסמכויות... סגן שהואצלו לו סמכויות, ניתן לבטל אותן על-ידי ראש הרשות המקומית. משניטלו הסמכויות מסגן ראש רשות מקומית, פוקעת גם הזכות לתשלום שכר".
בעתירה טענה פז, כי שלילת סמכויותיה נעשתה שלא בתום-לב, תוך חריגה מסדרי מינהל תקינים, וכי היא לוקה בחוסר סבירות קיצוני. עוד טענה פז, כי שלילת הסמכויות אינה גוררת בעקבותיה את שלילת זכותה לשכר מהעירייה כסגנית ראש העירייה, מאחר שההחלטה על בחירתה ותשלום שכרה התקבלה במועצת העיר, שהיא המוסמכת לבטל את ההחלטה או לשנותה.
ולד טען מצדו, כי העתירה לוקה בשיהוי ויש לדחותה על הסף. עוד טען, כי בכל מקרה התנהגותה של פז היוותה הפרת אמונים שהיקנתה לולד את הזכות לשלול את סמכויותיה, שהיא מטבעה מערכת המבוססת על אמון הדדי. לעניין שלילת השכר, סמך ולד את טענתו על חוזר מנכ"ל משרד הפנים.
בפסק הדין, קבעה השופטת שרה דותן, כי העתירה לוקה בשיהוי, היות שהוגשה 80 יום לאחר שנמסרה לפז החלטת ראש העיריה - בעוד שחוק בתי משפט לעניינים מינהליים קובע כי יש להגיש את העתירה "בלא שיהוי לפי נסיבות הענין, ולא יאוחר מארבעים וחמישה ימים מיום שההחלטה פורסמה כדין, או מיום שהעותר קיבל הודעה עליה או מיום שנודע לעותר עליה, לפי המוקדם". דותן קבעה, כי בנסיבות העניין, כשלא הוגשה בקשה להארכת המועד להגשת התביעה, די בשיהוי כדי להביא לדחייתה.
לגופו של עניין קבעה השופטת דותן, כי לאור ההלכה שנקבעה בבג"צ 3659/97, הרי שלראש העירייה מוקנה שיקול דעת רחב מאוד בהחלטה לאצול סמכויות לסגניתו או לשלול ממנה את הסמכויות. אובדן האמון של ראש העירייה בסגניתו, מהווה שיקול ענייני, שיש בו כדי לבסס את החלטתו של ולד על שלילת סמכויותיה של ממלאת מקומו וסגניתו.
דותן דחתה את טענתה של פז, כי הצבעתה נגד מועמדו של ולד היתה מקרה חד-פעמי, וכי מקרה זה שונה מהמקרים שנידונו בפסיקה, בהם היה מדובר בהתנהגות נמשכת שיצרה את משבר האמון: "להשקפתי", ציינה דותן, "גם מעשה אחד המצביע על כוונה להעלים עובדות ולפעול מאחורי גבו של ראש העיר, די בו כדי להביא לערעורם של יחסי האמון בין ראש הרשות לסגנו", והוסיפה: "אינני סבורה כי המשיב 1 [ולד] פעל בחוסר סבירות או בחוסר מידתיות בתגובתו לנוכח התנהגותה של העותרת".
דותן דחתה גם את הטענות נגד שלילת שכרה של פז, וקבעה כי הוראות הנוהל שהוציא מנכ"ל משרד הפנים בחודש מרס 1999, חלות על פז, שנבחרה לתפקידה רק בספטמבר אותה שנה; הוראות אלה, קבעה דותן, ניתנו כדין: "לנוכח ההוראה שבסעיף 129 לחוק (פקודת העיריות; ר.כ.), המתנה תשלום שכר לסגני ראש רשות מקומית באישורו של השר ובהתאם לתנאים שיקבע, קביעתו של השר (באמצעות מנכ"ל משרדו) כי תשלום שכרו של סגן ראש רשות מותנה בהאצלת סמכויותיו על-ידי ראש הרשות מחייבת, ועל-כן בדין נשלל שכרה של העותרת".
עת"מ 1365/03 רינה פז נ' עיריית כפר סבא ואח'
