האכזבה של נאמן

"מעולם לא הצבעתי למפלגה שהצבעתי לה בכנסת שקדמה לה. תמיד התאכזבתי". כך אמר (יום ד', 31.10.12) שר המשפטים, יעקב נאמן, בערב עיון לרגל השקת כרך י"ד של כתב העת "משפט ועסקים" של בית ספר רדזינר למשפטים במרכז הבינתחומי הרצליה, שכותרתו "משפט ואדם - בסימן גבורות לפרופ' אמנון רובינשטיין".

נאמן התייחס למאמרו של רובינשטיין המתאר את הקושי במלאכת חקיקת חוקי היסוד: "כשר המשפטים עמלתי לשחזר ולהחיות את מפעל חוקי היסוד, באמצעות הניסיון להביא לדיון ציבורי את הצעת חוק יסוד החקיקה. כאן יש כשל ברור: שבע פעמים ניסו להעביר את חוק יסוד החקיקה, ועד היום הכנסת לא הצליחה להעביר חוק כזה. קיוויתי להסדיר את חוק יסוד החקיקה במושב החורף ולעורר דיון ציבורי, אך ההחלטה על התפזרות הכנסת והיציאה לבחירות תעכב דבר זה".

לדברי נאמן, "הדבר שהכי מטריד אותי הוא כי היום ברוב של שניים נגד אחד, יכולה הכנסת לבטל את כל חוקי היסוד החשובים, מאחר שאין להם שריון. עד היום הנושא הזה הוא שטח הפקר שלא קבעו בו את הכללים של עיגון חוקי היסוד בחקיקה".

"יש מונופול באקדמיה"

רובינשטיין התייחס למחלוקת סביב סגירת המחלקה לפוליטיקה וממשל באוניברסיטת בן-גוריון ואמר: "הוועדה הבינלאומית שהקים המל"ג וכיום מותקפת, אומרת דברים חדים - חייבים מגוון, גם מבחינת הדיסציפלינה וגם מבחינת השקפת העולם. דוח הוועדה הוא רציני מאוד, שקול ולא ניתן לזלזל בו ולו רק בגלל הרכב האנשים שיושבים בו, אך עם זאת אני מאוד מתנגד לסגירת המחלקה. אפשר להגיע לתוצאה הרצויה גם ללא סגירת המחלקה. לישראל ייגרם נזק תדמיתי גדול אם המחלקה תיסגר - האקדמיה הישראלית מצטיירת באופן נוראי באירופה. הידיעה שישראל סגרה מחלקה אקדמית, כיוון שהיא חשודה בדעות פוליטיות מסוימות - יכולה להסב לישראל נזק גדול מאוד".

לדברי רובינשטיין, "בישראל יש מונופול כפול של ההשכלה הגבוהה; ישנו מונופול של המל"ג וישנו מונופול איזורי. בכל אזור יש רק אוניברסיטה אחת בלבד - זה נובע ממונופול, לכן יש צורך לפקח על איכות המוצר. כשלא יהיה מונופול והמכללות יהיו שוות לאוניברסיטאות, אז יהיה סיפור אחר. כל עוד יש יחס מיוחד לאוניברסיטאות, המל"ג צודקת בפיקוח. התארים האקדמיים בישראל דומים לתארים שמעניקה מלכת אנגליה - היא מחליטה מי יהיה Sir. חייב להיות קריטריון אחיד ושקוף".

פרופ' אוריאל רייכמן, נשיא ומייסד הבינתחומי הרצליה, אמר: "אמנון היה זה שהתחיל בשינוי רדיקלי בכל מערכת ההשכלה הגבוהה בישראל. אמנון שינה את פני האקדמיה - אקדמיה זו שליחות ולא מקום עבודה. שנית, ביחסו לסטודנט - אמנון נתן מקום לסטודנטים להביע את דעתם. הייתה זאת שליחות לא רק לאקדמיה ולמחקר, אלא לחינוך הסטודנטים. הנעשה בבינתחומי כיום נזרע עוד בפקולטה הצעירה למשפטים באוניברסיטת תל אביב".