שירות המבחן התייחס בשלילה לנאשם המסרב ליטול אחריות על מעשיו, תוך שהוא מתעלם מכך שהאיש כופר בעבירות המיוחסות. כך קובע (29.11.12) שופט בית המשפט העליון,
אורי שהם, המצביע על מקרה נדיר מאוד בו יחסו של השירות לנאשם היה חמור מן הראוי.
שלמה קנזי מואשם בניהול בית בושת, בהבאת אדם לעיסוק בזנות, בסרסרות, בהדחה בחקירה ובתקיפה. בית המשפט המחוזי בתל אביב סירב לשחררו למעצר בית, בין היתר תוך הסתמכות על תסקירו השלילי של שירות המבחן, אך שהם קיבל את ערעורו של קנזי והורה למחוזי לקבוע את התנאים בהם יועבר למעצר בית.
בהתייחס לתסקיר אומר שהם: "עיון בתסקיר מלמד כי התייחסותו השלילית של שירות המבחן אל העורר, נעוצה, בעיקרו של דבר, באי קבלת אחריות על מעשיו ובשל מעורבותו בבית הבושת... אכן, במקום שבו הנאשם מודה, כבר בשלב המעצר, בעבירות המיוחסות לו ואף מקבל אחריות על מעשיו, יש לכך משמעות, בבוא בית המשפט לשקול את האפשרות לשחררו לחלופת מעצר. ואולם, כאשר הנאשם כופר בעבירות המופנות כלפיו, כולן או בחלקן, אין זה ראוי להסיק מסקנה לחובתו בטענה כי הוא אינו מפנים את חומרת מעשיו, אינו מקבל אחריות, או כפי שנאמר בתסקיר המשלים, כי העורר 'מבין באופן חלקי ומינורי את הבעייתיות בהתנהגותו'.
"כפי שהובהר בפסיקתו של בית משפט זה, אין לצפות מנאשם הכופר באשמתו, כי ישנה את עמדתו בפגישה עם שירות המבחן, יזנח את טענות ההגנה העומדות לו, ויודה באשמה המיוחסת לו. אם תתקבל הגישה הדורשת קבלת אחריות כבר בשלב המעצר, כי אז יהא בכך כדי לפגוע בחזקת החפות של הנאשם, תוך הסקת מסקנות לחובתו מעצם כפירתו באשמה, עוד טרם שזו הוכחה בהליך משפטי, שהתקיים לגופו של עניין".
בניקוי אמירות אלו של שירות המבחן, מסכם שהם, מתקבלת תמונה שונה המאפשרת לשחרר את קנזי למעצר בית. את קנזי ייצגו עוה"ד בני נהרי ושוש חיון, ואת המדינה - עו"ד יעל שרף.