עלות העברת דגם הולילנד: 4 מיליון דולר

עלות העברת מודל ירושלים בימי בית שני ממתחם הולילנד למוזיאון ישראל הייתה 4 מיליון דולר. חברת הולילנד תיירות נשאה במלוא המימון, והיזם הלל צ'רני ביקש שהמדינה תכיר בהעברה כמפעל מאושר כך שתשתתף במימון. ש"ד "תפס טרמפ" על עובדה זו ובטיוטת התביעה ששלח לצ'רני טען בכזב, כי אהוד אולמרט - אז שר התמ"ת - קיבל שוחד של 280,000 שקל כדי שייענה לבקשה זו. כך מאשר (יום א', 2.12.12) ש"ד עם חידוש חקירתו הנגדית במשפט הולילנד.

לדברי ש"ד, לבקשתו של צ'רני הוא פנה בנושא למהנדס העיר דאז, אורי שטרית, אשר דאג להוצאת היתר מיידי לביצוע ההעברה, במקום שהיזמים ימתינו מספר חודשים. לטענת ש"ד, הוא לא שילם שוחד ספציפי לשטרית תמורת סיועו בנושא זה, שכן השוחד לשטרית ניתן בצורה שוטפת. סניגורו של צ'רני, עו"ד גיורא אדרת, הוכיח שההיתר ניתן תשעה חודשים לאחר שנפתח התיק. ש"ד השיב, כי אינו יודע מדוע התארך ההליך לאחר פתיחת התיק.

אדרת הראה, כי ש"ד לא שהה בארץ בספטמבר 2004 - מועד בו לטענתו נפגש עם צ'רני ודן איתו בדחיפות בבעיות הנוגעות להעברת הדגם. ש"ד השיב, כי ככל הנראה טעה ברישום הפגישה ביומנו. מדובר ביומנים שהמדינה הודיעה כבר בתחילת המשפט, כי לא תגיש אותם מאחר שהתברר שש"ד ביצע בהם שינויים בדיעבד. הסניגורים טוענים, כי המשטרה הסתמכה במידה רבה על יומנים אלו בעת חקירת הפרשה.

החלטה של הוועדה המחוזית

ש"ד אישר, כי לא יצא עם חוקרי המשטרה לשטח כדי למדוד את הגשר המוביל לפרויקט, וכי כל המידע שמסר התבסס על הסקיצה שהראו לו החוקרים. ש"ד טען בחקירתו הראשית, כי היזמים קיבלו הקלות ניכרות בסלילת הגשר וזאת תמורת השוחד ששילמו לבכירי העירייה. אדרת הראה, כי ש"ד חזר בתביעתו נגד צ'רני על הטענה (שהעלה בטיוטא לגביה כבר הודה שהיא שקרית), לפיה אורכו של הגשר הוא 95 מטר בלבד, בעוד אורכו בפועל הוא 250 מטר.

ש"ד השיב: "טעיתי. אמרתי בחקירה שטעיתי. אני לא יודע איך זה נאמר שוב בתביעה. נכנס בטעות, מצטער". ש"ד שב וטען, כי רוחבו של הגשר הוא 8.5 מטרים (כולל מדרכות) ויש בו נתיב אחד בלבד ברוחב של 4 מטרים, בעוד במקור אמור היה להיות ברוחב של 10 מטרים ובו שני נתיבים. "יש גם החלטה של הוועדה המחוזית מינואר השנה, לפיה הגשר לא נבנה על סמך החלטותיה הקודמות והוא יתוקן", הוסיף. לדבריו, הגשר הוסט בלא לקבל את אישור הוועדה המחוזית, דבר שהביא לקיצור אורכו.

אדרת הראה, כי גרסתו של ש"ד לגבי הגשר עברה מספר שינויים. בין היתר אמר בחקירתו, כי התוכנית המקורית הייתה לגשר דו-מסלולי (שניים לכל כיוון) באורך של 300 מטר, וכי שטרית הסכים להקטין את האורך ולהסתפק במסלול אחד. ש"ד הסביר, כי אמר זאת ביום השני של החקירה ותיקן את עצמו כאשר מצא את החומר. אדרת: "אתה בלי חומר הולך ומספר מעשיות למשטרה ומקבל מעמד של עד מדינה?". ש"ד: "זה תשאל את המשטרה". אדרת: "איך אפשר לא לזכור שהגשר הוא לא דו-כיווני?". ש"ד: "עובדה שלא זכרתי". אדרת: "אתה לא יודע שזה בלתי אפשרי בעליל מה שטענת?". ש"ד: "טעיתי ותיקנתי את עצמי אחר כך".

אדרת הציג לש"ד את תוכנית הגשר וטען שיש בו מסלול אחד בלבד, אך ש"ד הגיב בכעס וניגש לרוזן כדי להראות לו שמדובר בשני מסלולים. לדבריו, הוא הלך לשטח למדוד את הגשר עוד לפני תחילת עדותו ועל סמך זאת מסר את הנתונים כעת, אם כי לא מסר אותם לפרקליטות. אדרת הראה שבתוכנית יש חץ אחד בלבד לכיוון צפון, אך לדברי ש"ד בנספח התנועה המחייב כלל אין חיצים. אדרת טען, כי לפי כל העדויות - הגשר תוכנן מראש לנתיב אחד בלבד. ש"ד השיב: "זה שקר".