שר החוץ, אביגדור ליברמן, אינו מתפטר. הוא הודיע, כי יסכים להסרת חסינותו ויבקש לנהל את משפטו מהר ככל האפשר. הוא דיבר (יום ה', 13.12.12) במפגש של צעירי ישראל ביתנו.

"לפי חוות דעת משפטית שניתנה לי אני לא חייב להתפטר. את ההחלטה אקבל בעצה אחת עם עורכי הדין שלי, שלומדים את ההחלטה. כאשר אמרתי שאם יהיה כתב אישום אתפטר מיד, היה מדובר על אותו תיק עב-כרס גדול; הפעם זה משהו אחר.

"אנחנו בעיצומה של מערכת בחירות, ויש דבר שנקרא פגיעה בציבור הבוחרים. בבחירות האחרונות קיבלנו 400,000 קולות ואין לזלזל בזה. אנחנו חייבים לנצח בבחירות הללו בצורה הרבה יותר משכנעת מאשר בבחירות הקודמות. ולכן, ההחלטה הסופית תתקבל בעצה אחת, לאחר קבלת חוות דעת מעורכי דין, ולאחר השיקול של פגיעה או אי פגיעה בציבור הבוחרים".

לדברי ליברמן, החקירה החלה ביולי 1996 כאשר הפך למנכ"ל משרד ראש הממשלה (בקדנציה הראשונה של בנימין נתניהו) "ועד היום הייתה חקירה אחת מתגלגלת". לדבריו, מאז עלייתו ארצה ב-1978 ועד 1996 רק שילם פעמיים דוחות חניה, ואילו "מאז לא היה יום אחד שלא הייתי בו חשוד, נחקר או יעד מודיעיני", כאשר החקירה עברה מנושא לנושא. "לא הייתה שום הפסקה באותו רצף. נושאים אחרים, קטעים אחרים בחיים שלי, אבל זה תמיד משהו אחד רציף".

על פרשת השגריר זאב בן-אריה אמר ליברמן, כי בן-אריה נתן לו מעטפה בעת ביקורו במינסק. "בהתחלה לא הבנתי במה מדובר. אחר כך אמרתי לו: תפסיק לעשות שטויות. קראתי את זה, זרקתי לאסלה והורדתי את המים. מאז שכחתי מהסיפור.

"לימים הפכתי לשר החוץ, פגשתי במסדרונות המשרד את בן-אריה, והוא אמר לי שלא מצאו לי שיבוץ והוא לא עושה כלום. אמרתי: מצוין, במטה המדיני חסר מישהו דובר רוסית, תפאדל, תיכנס. הוא לא קיבל דרגה נוספת, הוא לא קיבל תוספת שכר, להפך: אני ניצלתי את שירותיו. מדובר בפעיל עלייה, איש אשכולות, אחד העיתונאים המבריקים שהיו ברחוב הרוסי, עם יכולת לתרום בתחום הזה הרבה מעבר לכל האנשים האחרים במשרד החוץ".

עוד אמר ליברמן, כי בן-אריה זכה במכרז לתפקיד השגריר בלטביה בהצבעה פה אחד של ועדת המינויים, שאת רוב חבריה כלל אינו מכיר. "היה ברור לכולם שמדובר במישהו שהוא ברמה אחת מעל אחרים. הבן-אדם כבר היה שגריר, אז אני לא בדיוק רואה פה את הקידום. אמרתי למשטרה: יש שמונה חברים בוועדה, דברו עם כולם, אם ניסיתי להשפיע".