כבשנות המשבר: הייצוא נסוג ב-1% ב-2012

לאחר גידול בייצוא של כ-19% בשנת 2010 ושל 11% בשנת 2011 (במונחים דולריים) הסתכם הייצוא בשנת 2012 בירידה דולרית של כ-1%, כך שסך היקף יצוא הסחורות והשירותים מישראל בשנת 2012 הסתכם בכ-90 מיליארד דולר. כך עולה (יום ד', 2.1.13) מניתוח ראשוני של סיכום נתוני הייצוא לשנה החולפת שנערך על-ידי אגף כלכלה במכון הייצוא.

בכל עשרים השנים האחרונות לא נרשם קיפאון (ואפקטיבית ירידה קלה) בייצוא למעט שנות המשבר 2009 ו-2002-2001.

יצוא הסחורות ללא יהלומים הסתכם בכ-46 מיליארד דולר - ירידה דולרית של כ-3% לעומת שנת 2011. יצוא הסחורות הושפע מהאטה רוחבית בכל תחומי התעשיה ובפרט בייצוא תעשיה מעורבת מסורתית הכוללת את ענפי הכרייה והחציבה, ענף הגומי והפלסטיק וענף יצוא מוצרי המתכת.

יצוא היהלומים השנה נאמד בכ-8.5 מיליארד דולר, ירידה דולרית של כ-23% בהשוואה לשנה שעברה.

יצוא השירותים הסתכם בכ-29 מיליארד דולר, עלייה בשיעור דולרי של כ-7%. גידול זה מושפע בעיקר מעלייה חדה של כ-17% בייצוא שירותי המחשוב והתוכנה, המהווים למעלה מ-40% מסך יצוא השירותים של ישראל.

רמזי גבאי, יו"ר מכון הייצוא, מסר כי "נתוני הסיכום הראשוני של הייצוא בשנת 2012 משקפים שנת האטה כלכלית באירופה לצד היחלשות בשער האירו מול הדולר, כמו גם התאוששות איטית של הכלכלה האמריקנית והאטת הצמיחה של כלכלות אסיה. כל אלה השפיעו על קיפאון בייצוא ואף ירידה בהיקף יצוא הסחורות הישראלי במונחים דולריים".

לדבריו, בישראל פועלים כיום מאות יצואנים בעלי פוטנציאל צמיחה הנזקקים לסיוע מימוני ושיווקי. גבאי אומר כי יש להגדיל משמעותית את היקף התקציב לקרן השיווק לייצוא, בפרט לאור מספר רב של הבקשות שהוגשו לקרן ולא נענו על-רקע המגבלה התקציבית. עוד הוא ציין כי מכון הייצוא יתמקד בשנת 2013 בהמשך המאמץ לסייע לחברות לפעול בשווקים המסורתיים ולחדור לשווקים צומחים באסיה. בנוסף יפעל המכון במאמץ מיוחד במדינות אפריקה.

הייצוא התעשייתי בישראל בהידרדרות מתמשכת

נתוני מכון הייצוא תואמים למדי את הנתונים שמפרסמת היום התאחדות התעשיינים, לפיהם מתחילת שנת 2012 רשם הייצוא התעשייתי נסיגה ריאלית מצטברת של כ-9%.

בחודשים יולי-אוגוסט 2012 החל להירשם סוג של שיפור, עם גידול של 3.2% בייצוא, לאחר גידול של 2.6% ברבעון השני של השנה, אך בחודשים ספטמבר-אוקטובר חלה נסיגה מחודשת בתפוקת התעשיה בשיעור של 1.2%, לעומת החודשיים הקודמים. בחודשיים אוקטובר-נובמבר המשיכה ההידרדרות, ונרשמה נסיגה ריאלית חדה של כ-5% בייצוא, בהשוואה לרבעון הקודם.

סמנכ"ל הכלכלה בהתאחדות התעשיינים, רובי גינל, אמר כי "במקרים רבים נסיגה בפעילות התעשיה מקדימה נסיגה בפעילות המשקית כולה. יש לזכור שגלגלי התעשיה מניעים גם את גלגלי המסחר והשירותים הנלווים ואת הצמיחה והתעסוקה של המשק כולו. כאשר העולם מצוי במצב של עודפי ייצור והאטה בביקושים, התעשיה הישראלית שפועלת בסביבה עסקית מאתגרת במיוחד מתקשה לעמוד בתחרות הגוברת".

גינל ציין עוד כי "התעשיה ספגה כבר בתחילת השנה תוספת עלויות של 700 מיליון שקל בעקבות החלטות ממשלתיות כמו ייקור מחיר המים, מס המעסיקים, הארנונה ועוד. גזירות כלכליות אלו פוגעות באופן מיידי בכושר התחרות של תעשיה הישראלית. המשמעות עלולה להיות פגיעה בצמיחה, המשך הפיטורים, וירידה בהכנסות המדינה".