"פרסום מתוכנן של עניינים סודיים שפרסומם מהווה עבירה, בין במליאת הכנסת ובוועדות ובין בתקשורת או בכל מסגרת אחרת, אינו חוסה תחת החסינות וחבר הכנסת עלול להיחקר ולעמוד לדין בגינו". כך מבהיר (יום ב', 18.2.13) היועץ המשפטי של הכנסת, עו"ד
איל ינון.
ינון שלח מכתב לכל חברי הכנסת, בנוגע לגבולות חסינותם, בעקבות חשיפת פרשת זיגייר במליאה בידי
אחמד טיבי ו
זהבה גלאון. ינון הבהיר אומנם שאינו מתייחס לשום מקרה ספציפי, אך הוסיף:
"מליאת הכנסת וועדותיה אינן כשלעצמן 'שטח חסין' מפני העמדה לדין, וכי אין בעצם העובדה שההתבטאות האסורה נאמרה בכנסת כדי שהחסינות תתפרס עליה באופן אוטומטי, גם אם באופן טבעי דברים הנאמרים במליאה קרובים יותר לליבת תפקידו של חבר
הכנסת".
עוד מבהיר ינון, כי לחברי הכנסת יש דרכים לדון בנושאים חסויים מבלי להפר את החוק: "באשר לכלים הפרלמנטריים העומדים לרשותו של חבר הכנסת לבירור סוגיה שידוע לו (בוודאות או בהסתברות גבוהה) כי היא חסויה או חוסה תחת צו איסור פרסום, הרי שדרך המלך לעשות זאת היא באמצעות שאילתה ישירה המוגשת בכתב לשר הרלוונטי, או בפנייה ליו"ר הוועדה שהנושא מצוי בסמכותה בבקשה לקיים דיון חסוי בסוגיה, או בפנייה לרשויות הרלוונטיות לבירור העניין".
לדברי ינון, בית המשפט העליון כבר הגדיר את מחתם חסינותם של חברי הכנסת: "חבר הכנסת ייהנה מחסינות על התבטאות אסורה, רק אם במסגרת הפעילות המותרת והלגיטימית שלו הוא 'גלש' שלא מתוך תכנון מוקדם (למשל, בלהט הוויכוח או בתגובה לדברים שנאמרו לו), לאותו מתחם אסור של התבטאויות שאזרח מן השורה היה נתבע או עומד בגינן לדין. לפי מבחן זה, תכנון מראש של התבטאות המהווה עבירה, לא חוסה תחת החסינות, וניתן כעיקרון להעמיד חבר כנסת לדין בגינה, כמו כל אדם אחר".