|
|
|
|
|
|
| לא ברור אם זיגייר בגד במדינת ישראל או פשוט הסתבך, אבל ברור שמשהו בחלום הציוני של משפחתו והקהילה שלו התרסק עם מותו. יהיה קשה מאוד לתקן את הנזק שנגרם עקב מקרה זה | |
|
|
|
|
פרשת האסיר X ממשיכה להכות גלים בארץ ובעולם, כאשר לאט ובעקביות נחשפים פרטים נוספים על חייו ומותו של הסוכן-אסיר בן זיגייר. התקשורת חשפה כבר שאביו של האיש הוא איש ציוני חשוב בקהילה היהודית במלבורן, אשתו היא ישראלית והוא בעצמו עלה לארץ לפני יותר מעשור ושירת בצבא.
מבלי להיכנס לפרטי הפרשה עצמה, חשוב היום יותר מכל להביע תנחומים ולהזדהות עם משפחתו של זיגייר, שגדל במשפחה ציונית בעלת זהות יהודית חזקה, והגיעה לישראל עם הרבה אידיאליזם ורצון לתרום.
הטרגדיה של זיגייר היא הטרגדיה של הציונות כולה שגובה את חייהם של צעירים שמוכנים להקריב את חייהם למען המולדת, ובמובן הזה זיגייר הוא עוד קורבן במלחמה שלנו על הזכות לחיות בארץ ישראל.
ריסוק החלום הציוני
מסלול החיים של בן זיגייר הוביל אותו לישראל לפני יותר מעשור, כשהוא בשנות העשרים המוקדמות של חייו. החיים במשפחה ציונית הכניסו בו אידיאלים, שגרמו לו לוותר על חייו הנוחים באוסטרליה, לעלות לישראל ולשרת בצבא ובכוחות הביטחון.
לאף אחד אין ספק שזיגייר הגיע לכאן מתוך תחושת שליחות עזה שנבעה מהחינוך בקהילה ובמשפחה הציוניות בהן גדל, ולכן האופן בו הוא סיים את חייו הוא טרגדיה לציונות כולה. אדם שהגיע ממשפחה ומקהילה כאלו לא היה אמור לסיים את חייו בבדידות בתא מעצר, ולכן כנראה שמשהו רציני השתבש בחיי הצעיר הזה.
לא ברור אם זיגייר בגד במדינת ישראל או פשוט הסתבך, אבל ברור שמשהו בחלום הציוני של משפחתו והקהילה שלו התרסק עם מותו. יהיה קשה מאוד לתקן את הנזק שנגרם עקב מקרה זה, אבל עכשיו צריך לחבק את הקהילה והמשפחה של זיגייר שעברו טרגדיה שאף אחד לא ממש מסוגל להבין.
השלכות מסוכנות של הפרשה
הפרשה הזאת מסוכנת מאוד לישראל, כי היא שוב שמה במבחן קשה את הקשר בין מדינת ישראל לבין הקהילה היהודית שחיה בתפוצות. יהודי התפוצות בהרבה מקרים מביעים נאמנות מוחלטת למדינת ישראל ותומכים במדינת ישראל גם מבחינה ערכית וגם מבחינה כלכלית, והמקרה הזה מערער את הקשר הזה עם יהדות התפוצות.
בן זיגייר חונך לאהוב את מדינת ישראל ללא תנאי וכך גם רבים אחרים מחבריו בקהילה, ולכן חשוב שהקהילה של זיגייר והמשפחה שלו יקבלו חיבוק גדול ממדינת ישראל ללא קשר למעשה שלו. המשפחה של זיגייר וחברי הקהילה שלו כרגע נמצאים בהלם וגם תחת לחץ כבד של המדינה בה הם חיים, ואם אנחנו לא נשלח להם את החיבוק שמגיע להם, אז אנחנו זונחים את אחינו בשדה הקרב.
המקרה הזה עלול בקלות לערער את הנאמנות של יהודי התפוצות לישראל, אם לא נצליח לשכנע את הקהילה בצדקת הדרך ולא נחבק את הקהילה הזאת שנמצאת במצוקה. יהודי התפוצות הם אחד מעמודי היסוד של הציונות ושל מדינת ישראל, ואם אנחנו נאבד אותם, נאבד חלק מרכזי מהלגיטימיות הבינלאומית שלנו.
כנראה שלעולם לא נדע את הסיפור המלא לגבי חייו של בן זיגייר, אבל אנחנו כן מכירים את הסיפור של משפחתו ושל הקהילה שלו שהקדישו את חייהן למען היהדות ולמען ארץ ישראל, וזה מספיק כדי שנחבק אותן ונזדהה עם הכאב הגדול שהן חשות.
נתניהו היה חייב להתפטר דקה אחת לפני הרצי הלוי ורונן בר 
