אין חקיקה מקיפה בתחום הגנת הסייבר

הנזק הפוטנציאלי ממתקפת סייבר, אם ברמה המדינתית ואם כאקט של מקצוען בודד הפועל ממניעים שונים הוא אדיר. ככלל הפגיעה יכולה לבוא לידי ביטוי במגוון רחב של היבטים כולל בתחום הכלכלי, הפיננסי, התפקודי והביטחוני. מדינת ישראל מצויה לעיתים קרובות תחת מתקפות סייבר ולפיכך היכולת להתמודד עם מתקפות אלו תוך הקמת מנגנוני ההגנה הנדרשים היא דבר הכרחי לצורך המשך תפקוד תקין של המדינה והאזרח כאחד.

ועדת המדע והטכנולוגיה קיימה (יום ב', 13.5.13) דיון עומק בנוכחות מכלול הגורמים בישראל האמונים על תחום ההגנה מפני תקיפות רשת. בדיון הוצגו זוויות שונות מעולם הסייבר תוך ניסיון למפות את האתגרים השונים שמציפים את התחום לצורך בחינת חלופות שיאפשרו שיפור בהגנה, אם ברמה הפרקטית ואם במישור החוקי.

יו"ר הוועדה, ח"כ משה גפני (יהדות התורה) אמר בפתח הישיבה כי שיבוש המערכות הטכנולוגיות בכוחו לגרום לנזק עצום למדינת ישראל החל מפגיעה בעסקים קטנים ועד לכדי פגיעה במערכות מורכבות וקריטיות, כולל בהקשרי ביטחון. מדינת ישראל נדרשת לעשות סדר בעניין כולל בהסדרי חקיקה של מה מותר ומה אסור. עוד הוסיף יו"ר הוועדה כי נכון לבחון אפשרות להקמתו של גוף שיפעל כרגולטור לצורך פקח מקצועי בנושא ולא רק במערכות החיוניות.

בהמשך דבריו ציין גפני כי התקציב הקרוב נראה כי צפוי להיות קיצוץ משמעותי בתקציב המופנה לנושאי מחקר ופיתוח. ייתכן שאנשי משרד האוצר לא מבינים את המשמעות של פגיעה שעלולה לקחת אותנו שנים אחורה. אני מתכוון לטפל בנושא הזה בדיוני הוועדה בכדי למנוע כל קיצוץ אפשרי.

ראש המטה הקיברנטי הלאומי במשרד ראש הממשלה, ד"ר אביתר מתניה, ציין בדיון כי בנושא הגנה על תשתיות קריטיות יש לנו בישראל ניסיון של עשר שנות פעילות ומכאן שמצבנו, גם ביחס לעולם הוא בכלל לא רע. כדי להבטיח את המשך ההובלה של מדינת ישראל בתחום הסייבר, חשוב שנפעל בשיתוף למול כל הזרועות הרלוונטיות הקיימות בישראל ,כגון מינוף התשתיות הטכנולוגיות, שיתוף מערכת הביטחון, הכוונה של ההון אנושי, מעורבות תעשיה ותרומה של האקדמיה.

ראש המועצה הלאומית למחקר ולפיתוח, פרופ' יצחק בן-ישראל, אמר בדיון כי מדינת ישראל מדורגת כמובילה בתחום הגנת הסייבר ולראייה הצלחנו לבלום באופן מאוד מרשים את התקפת ההאקרים מלפני חודש. התקפה דומה הצליחה לשתק את אסטוניה למשך חודש. קצב התקדמות מטה הסייבר מאז הקמתו, נכון להיום, הוא מהיר יותר ממה שתוכנן במקור. הדבר היחיד שנראה שיכול לבלום את המשך ההתקדמות זו פגיעה בתקציב.

הרב יהושוע ליברמן, מנכ"ל מרכז בית יעקב המפעיל תוכנית ללימודי סייבר לבנות חרדיות אמר בדיון כי בנות שסיימו את הלימודים במרכז הצליחו להשתלב במגוון רחב של מקומות בתעשיית ההייטק, האזרחית והציבורית כדוגמת בתעשיה האווירית ובשב"ס.

ד"ר נמרוד קוזלובסקי, מרצה בתחום המשפט האינטרנט ואבטחת מיד, טען בדיון כי התקציב שעומד היום לרשות המדען הראשי היום זו אחיזת עיניים. חייבים להבין כי כל שקל שמושקע מניב לאחר מכן בממוצע שבעה שקלים. עוד הוסיף עו"ד קוזלובסקי כי מספר המעבדות העומדות לרשות האוניברסיטאות בתחום הסייבר הוא עלוב.

בסיכום הדיון אמר היו"ר גפני כי למול האיום המתפתח בעידן הנוכחי, חשוב במיוחד ליצור שיתופי הפעולה בין כל הגורמים הרלוונטיים להגנה בעולם הסייבר. בין השאר נכון שהממשלה תפעל לנסח חוק מקיף וכולל בתחום הסייבר ולהפסיק להסתמך על שינויי חקיקה קיימת.