ראש ה
ממשלה בנימין נתניהו הורה (יום ב', 27.5.13) לשר הביטחון משה (בוגי) יעלון להצביע בעד סעיף העיצומים הפליליים על מועמדים חרדים לשירות ביטחוני הבוחרים להשתמט.
גורמים בליכוד אומרים כי נתניהו, שמבין כי לפיד צובר פופולריות בקרב קהל תומכיו בהצהירו כי יפרוש מהממשלה אם החוק לא יתקבל, התייחס לאיום ברצינות. ככל הידוע, אמר יו"ר הליכוד ליעלון כי אחר כך יהיה ניתן לבצע שינויים.
יו"ר הבית היהודי
נפתלי בנט פעל במהלך היממה האחרונה לגשר בין הצדדים. בנט מבקש להקים מנגנון שיפקיע משר הביטחון את הסמכות הבלעדית האם להפעיל את העיצומים הנגזרים מחוק שירות ביטחון על משתמטים חרדים, אלא יתן את הסמכות הזאת בידי גוף משותף לשאר הסיעות, דוגמת ועדת החוץ והביטחון או ועדת שרים.
ביש עתיד אומרים: "לא קיבלנו שום פנייה מהליכוד שמשמעה ניסיון להגעה להסכמה. פשרה, מכל סוג שהוא, אינה עומדת על הפרק. הדבר היחיד שאנחנו מוכנים לבחון הוא המנגנון שיקבע את העיתוי והתנאים של המעבר מתקופת הביניים להחלת החוק במלואו. מרגע שיחול החוק במלואו המשמעות היא אחת - שוויון מלא בפני החוק בחובת הגיוס על כל מה שהחוק קובע. על זה לא נתפשר ויו"ר המפלגה לא היה יכול להיות ברור יותר בנושא".
ראש הממשלה אמר היום כי אנו ניצבים לפני שינוי היסטורי שיגביר בשיעור ניכר את השוויון בנטל. בימים הקרובים ישובו וייפגשו האישים המעורבים בקידום החוק ובהם השרים יעלון ובנט כדי לגבש נוסחת פשרה.
ח"כ מרב מיכאלי (העבודה) פנתה ליועץ המשפטי לממשלה על-מנת לקבל את חוות דעתו על האספקטים החוקתיים בכל הנוגע להסדר המתגבש, לרבות המשמעויות של הסנקציות הפליליות הכלולות בו ואי-השוויון של המשרתים במסלול ההסדר. במכתב ליועמ"ש
יהודה וינשטיין כתבה: "הובא לידיעתי שאתה מתעתד להגיש חוות דעת נרחבת בעניין בשבועות הקרובים, אולם בשל דחיפות העניין, והואיל ונציגתך ישבה בדיוני הוועדה, אבקש את התייחסותכן/ם לנושאים לעיל בימים הקרובים".
נתניהו היה חייב להתפטר דקה אחת לפני הרצי הלוי ורונן בר 
