|
טיפולים אסתטיים. תחום פרוץ [צילום: יח"צ]
|
|
|
|
|
הוועדה לזכויות הילד בכנסת, דנה (יום ג', 28.5.13) בטיפולים אסתטיים ובניתוחים פלסטיים לקטינים. יו"ר הוועדה, ח"כ אורלי לוי-אבקסיס, בירכה אומנם על הנחיית משרד הבריאות לאסור ניתוחים כאלו מתחת לגיל 17, אך אמרה כי מהדיון ומהמסמך של מרכז המידע של הכנסת עולה תמונה ברורה, כי עד להנחיה זו המשרד לא התייחס לטיפולים אסתטיים המיועדים לקטינים ואף לא היו בידו נתונים על טיפולים כאלו.
היא הוסיפה כי "הדימוי העצמי של הילד מושפע מדברים רבים ויש לו אשליה שאם יתוקן דבר-מה - הכל יסתדר. איך על ההורים להתמודד עם הלחץ של הקטין? האם משרד הבריאות מפרסם מהן הסכנות?!". לוי-אבקסיס קראה למשרד הבריאות לפקח על תחום הקוסמטיקה ולבנות מסלול מחייב לקטינים לגבי הטיפולים הניתנים במכונים קוסמטיים.
תחום לא מוסדר
מבדיקת מרכז המידע והמחקר של הכנסת עולה, כי למרות שטיפולים אסתטיים (כירורגיים - ניתוחים פלסטיים, ולא-כירורגיים - כטיפולי לייזר להורדת שיער, טשטוש צלקות וכו') הפכו פופולריים בקרב קטינים, הרי שתחום הטיפולים האסתטיים לאוכלוסיה הכללית ולאוכלוסיית הקטינים אינו מוסדר כראוי. כיום אין למשרד הבריאות נתונים על מספר הקטינים שפונים לטיפולים אסתטיים, אין למשרד נתונים על סוגי הטיפולים שקטינים עוברים, על טיפולים שכשלו ועל תלונות של מטופלים קטינים בגין בעיות רפואיות שנבעו מטיפולים אסתטיים.
המחקר מזהיר כי למרות שיש הסבורים כי טיפולים אלו עשויים לעזור לקטינים בהעלאת הביטחון וההערכה העצמית. הרי שלצד היתרונות טמונות בהם גם סכנות, הן לבריאות הגופנית והן לבריאות הנפשית. השינויים הפיזיים והנפשיים המתרחשים בגיל ההתבגרות בעלי השפעה רבה על מצבם הבריאותי של המתבגרים. יש הטוענים שניתוחים פלסטיים בגיל רגיש כל כך עלולים לגרום לקטינים נזקים של ממש. אנשי מקצוע וחוקרים בתחום מציינים כי כדי להבטיח שטיפול אסתטי או ניתוח פלסטי זה או אחר לא יגרום נזק נפשי לקטין, יש חשיבות בהבנת המאפיינים האישיים של הקטין בטרם הטיפול, הגורמים לחוסר שביעות הרצון שלו ממראה גופו ולפנייה לטיפול אסתטי.
טיפולים ללא פיקוח בריאותי
עורכת המחקר, מריה רבינוביץ, הוסיפה בדיון כי משרד הבריאות איננו מפקח על הטיפולים הלא-כירורגיים, והטיפולים נעשים ללא פיקוח בריאותי. לדבריה, ועדה אומנם דנה בעניין לפני כחמש שנים, ואף נתנה המלצות מפורטות כיצד צריך להתנהל התחום - אך ההמלצות לא התקבלו על-ידי משרד הבריאות ולכן גם לא יושמו.
ד"ר לאה ופנר, מנכ"ל ההסתדרות הרפואית, בירכה על הדיון החשוב, בנושא ציבורי שלא זכה לדיון ציבורי כולל. לדבריה, בהסתדרות הרפואית ישנם שלושה איגודים שמתעסקים בקטינים - חברה למתבגרים ומתבגרות, חברה לגניקולוגיה למתבגרות, איגוד הפסיכיאטריה למתבגר, ובכוונתם לערוך כינוס של כל האיגודים הנוגעים בעניין, יחד עם הלשכה לאתיקה. "יש לזכור שהרופאים בעלי הכשרה רחבה מאוד, והתעסקותם הראשונה היא לאו-דווקא החלק האסתטי אלא הרפואי. יש לזכור שבזהירות עלינו להעצים את ההורים אבל לא לקחת מהם סמכויות".