המדינה לא מאפשרת לממש סיוע משפטי

הוועדה לפניות הציבור, בראשות ח"כ עדי קול, דנה (יום ב', 3.6.13), לבקשתה של עמותת "ידיד", בפריסה הגיאוגרפית של לשכות הסיוע המשפטי ברחבי הארץ.

קיימים היום בארץ 73 מוקדי סיוע משפטי בגדלים שונים (מבחינת היקף כוח אדם ומבנה) שייצגו 200,000 הליכים בשנת 2012. רן מלמד, סמנכ"ל עמותת ידיד, ציין כי במידה מסוימת הלשכות לסיוע משפטי דומות לביטוח לאומי. כשקיים סניף גדול האזרח יכול למצות את זכויותיו וכשיש סניף קטן האזרח לא מצליח למצות את זכויותיו. הוא הוסיף ואמר כי לכאורה נראה שהפריסה גדולה, אולם עדיין יש מקום להרחיב את הפריסה כך שבכל עיר שיש בה למעלה
מ-20,000 תושבים, תוקם לשכה מסודרת. מלמד אמר כי ביקש לקיים את הישיבה על-מנת "להעניק רוח גבית" ללשכות לסיוע משפטי.

עו"ד קארן שוורץ אמיגה, סגנית הממונה על האגף לסיוע משפטי, אמרה כי קיימים כמה תנאים לסיוע משפטי, ביניהם הזכאות הכלכלית. האגף לסיוע משפטי גילה כי קיימים כמה חסמים לציבור להגיע אליו, הנובעים, בין השאר, מקשיים תרבותיים, היעדר כסף לנסיעות ללשכה ובעיות של הנגשה פיזית של הלשכות (לנכים). מכיוון שכך, האגף מיפה אזורים בהם קיים ריכוז גדול של פונים והקים שם שלוחות. בסך-הכל קיימים 73 לשכות ושלוחות הכוללות שלוחות בבתי הכלא ובבתי חולים פסיכיאטריים. השלוחות פרוסות מאילת ועד קריית שמונה. לכל שלוחה מגיע עו"ד שמתאם את הפגישות עמו מראש. כיום, הנזקקים לסיוע משפטי לומדים על השלוחות והלשכות מהרווחה וממעט מאד מפרסום. יתרונן של השלוחות הוא בהגעת עוה"ד אל האזרח אך חסרונן הוא בהיעדר גיבוי מנהלתי ובמקרים שנדרש גם צו הגנה או צו עיכוב יציאה מן הארץ, קשה לתת את השירותים הללו במקום. יושב-ראש הוועדה, ח"כ עדי קול, העירה כי להערכתה המידע על הלשכות לסיוע משפטי אינו נגיש דיו ובוודאי שאינו נגיש בשפה האמהרית.

עו"ד קארן שוורץ אמיגה הודתה כי אכן היו מחשבות על פרסום אולם היה חשש מפניות יתר ולכן הרעיון נגנז. היא אמרה גם כי הם מחפשים עורכי דין שיעבדו בשפה האמהרית אולם קשה מאוד למצוא כאלו. היא הוסיפה ותיארה את המחוזות וציינה כי מחוז ת"א הוא הגדול ביותר "ומוטת השליטה" בו קשה ביותר. לעומת זאת, מחוז מרכז והעיר לוד לא הצליחו להתרומם כלל. קיימת בעיית תקציב קשה ולמעט תקציב לתקן ראש המחוז אין תקנים למחוז מרכז. ח"כ קול אמרה כי "למעשה יש כאן זכות מוקנית לציבור לסיוע משפטי אולם מספר הנהנים מזכות זו קטן מאד. קיימת בעיה גם ביחס להנגשת השירות לאזרחים ותיקים".

עו"ד אריאל שוורץ, מלשכת עורכי הדין, תיאר את פרויקט "שכר מצווה" המטפל מדי שנה
בכ-15,000 פניות ששליש מהן היה יכול להיעזר בסיוע המשפטי. לפרויקט פריסה של 60 שלוחות.
דורון סמיש, רפרנט ממשל ומנהל באגף התקציבים של משרד האוצר, אמר כי לאגף לסיוע משפטי יש בעיה תקציבית אמתית. הוא אמר כי הפיכת השלוחות ללשכות תעלה 150 מיליון שקלים, דבר שאינו אפשרי. הוא הוסיף כי משנת 2009 עד 2012 האגף לסיוע משפטי גדל בכ-50%. הוא הדגיש כי יכולת הממשלה לתקצב את הביקוש העולה לסיוע משפטי מוגבלת. רן מלמד הציע כי האוצר ייצור תוכנית חומש בתקציב של 5 מיליון שקלים לשנה, וכך יהיה ניתן להקים כל שנה שתי לשכות.

משה בר, יו"ר עמותת "תנו יד לחירש ונכים למען נכים", אמר כי לא קיימת נגישות לנכים בלשכות. הוא סיפר כי פעם נאלץ לחכות ברוח ובשמש שלוש שעות ועורכת הדין סירבה לרדת אליו. "עורכי הדין מתנהגים כפטרונים", הוא זעק. עו"ד קארן שוורץ הודתה כי הלשכה בת"א אכן אינה נגישה כלל לנכים, אולם ציינה כי מתוכנן כעת מקום חדש שיהיה נגיש.

בסיכום הדיון, אמרה היו"ר קול, כי תפנה למשרד המשפטים כדי להתלונן על המחסור בתקנים בלשכות הסיוע המשפטי, ותדרוש כי יעבירו תקנים בתוך המשרד לטובת הלשכה בלוד, לה הובטחו כבר מזמן שלושה תקנים. עוד אמרה כי היא מבקשת לוח זמנים ברור להנגשת הלשכה בתל אביב. היא אמרה כי היא מבינה את המצוקה התקציבית, אולם הוסיפה כי המדינה חייבת לחזק את הסיוע המשפטי המהווה זכות מוקנית של הציבור. הוועדה תמשיך ותעקוב אחר הצבת התקנים בלשכה בלוד.