לנוכח החשש של הפרקליטות משחרורו המוקדם של רוסלן פרנקל מבית הכלא היא הגישה לבית המשפט המחוזי בתל אביב בקשה לעצרו עד לתום ההליכים.
נגד רוסלן, אמו ואחיו הוגש במחצית חודש מרס כתב אישום חמור המייחס להם עבירות של קבלת דבר במרמה בנסיבות מחמירות,
הלבנת הון ועבירות מע"מ. נגד אמו ואחיו של רוסלן הוגשה בקשה למעצר עד תום ההליכים ונכון להיום הם עדיין שוהים במעצר. הפרקליטות לא ביקשה לעצור את רוסלן עד לתום ההליכים מאחר שממילא הוא לא היה אמור להשתחרר מבית הסוהר לפני שנת 2016.
ואולם לאחרונה נמסר לפרקליטות משלטונות שב"ס כי בחודש אפריל סיים רוסלן לרצות שני-שלישים ממאסרו וכי אם יוחלט על קיצור מאסרו הוא ישוחרר מבית הסוהר באופן מיידי. בעניין זה נמסר לפרקליטות כי רוסלן כבר הגיש בקשת שחרור לוועדת השחרורים אולם בשלב זה הדיון בבקשתו נדחה עד שישלים תוכנית שיקום פרטית.
בבקשת המעצר מציינת הפרקליטות כי רוסלן ביצע את העבירות המיוחסות לו בתיק זה מתוך בית הסוהר בעודו מרצה עונש של 11 שנות מאסר שהושת עליו ביולי 2006 לאחר שהורשע במרמה, במסגרתה הונה יחד עם אחרים עשרות קורבנות שביקשו לעבוד או ללמוד בבית הספר לנהיגה "שניידר".
בתיק הנדון טוענת התביעה כי רוסלן הגה, הקים ותחזק בסיועם של אמו ואחיו מנגנון של חברות שבאמצעותו הונו פועלים קשי-יום. באמצעות המנגנון נחתמו חוזי עבודה עם לקוחות שונים דרך חברות בהן שלטו רוסלן והאחרים באופן גלוי. מן הלקוחות נגבו כספים בגין עבודות ופרויקטים של סבלות, הובלות הסעות וכיוצא בזה שבוצעו למענם.
הפועלים שביצעו את העבודות הללו גויסו דרך מודעות בעיתונים ובאינטרנט בשפה הרוסית והועסקו באמצעות חברות קבלניות שבראשן העמידו רוסלן והאחרים אנשי-קש מטעמם וכך הסתירו את שליטתם בחברות הקבלניות.
בהנחייתו של רוסלן מתוך בית הסוהר ובשיתוף פעולה של אמו ואחיו הוציאו החברות הקבלניות חשבוניות לחברות בהן שלטו רוסלן והאחרים באופן גלוי. החשבוניות היו בעבור שכר עבודת הפועלים וכנגדן הוציאו החברות שיקים לפקודת חברות הקש ורשמו זאת בהנהלת החשבונות של החברות שבשליטת רוסלן והאחרים באופן גלוי.
בסמוך לאחר רישום השקים הסבו אותם אמו ואחיו על שמם בדרך כלל בהנחיית רוסלן וזאת באמצעות חותמות של חברות הקש הקבלניות ומיהרו לפדותם במזומן. כך תשלומים בגין עבודות הפועלים לא הועברו לחברות הקבלניות וממילא גם לא שולמו לפועלים. באופן זה קיזזו רוסלן והאחרים חובות מע"מ של החברות שבשליטתם הגלויה בעוד שחברות הקש לא דיווחו כלל למע"מ או שדיווחו דיווחים כוזבים.
פועלים שדרשו את שכרם הופנו בהנחיית רוסלן לחברות הקבלניות אך שם נתקלו באנשי קש שממילא לא היו יכולים לסייע בעדם.
לדברי התביעה, מנגנון המרמה שיצר רוסלן וההנחיות הביצועיות שנתן לאמו ולאחיו באשר להוצאת חשבוניות פיקטיביות מחברות הקש לחברות שבשליטתו והאחרים הביאו לקיזוז תשומות מע"מ במרמה ובכך להעלמת סכום של כ-650,000 שקל שהיה אמור להיות משולם לקופת המדינה אך שולשל לכיסיהם של רוסלן ושותפיו.
בבקשת המעצר נאמר כי בתי המשפט כבר עמדו על המסוכנות האינהרנטית הנובעת מרצדביזם בעבירות מרמה ורכוש בהיקף נרחב ועל הצורך להותיר במעצר את העומדים מאחורי העבירות, ואף זכינו כי הפסיקה שהונחלה בעניין הייתה בעניינו של רוסלן ממש: "הלכת רוסלן פרנקל" לפיה: "ניתן לקבוע כי עבירות רכוש המבוצעות באורח שיטתי, או בהיקף ניכר, או תוך התארגנות של עבריינים מספר, או תוך שימוש באמצעים מיוחדים ומתוחכמים עלולות לפי מהותן ונסיבות ביצוען לסכן את ביטחון האדם ואת ביטחון הציבור".
נוכח זאת מבקשת התביעה להורות על מעצרו של רוסלן עד לתום ההליכים. התביעה מדגישה כי רוסלן הינו בבחינת שור מועד אשר הישיבה מאחורי סורג ובריח לא מנעה ממנו מלהונות עשרות אנשים תמימים ולשלשל את כספי המרמה לידיו ומספר קורבנותיו אף גדל.
