ביה"ד: מהפך בחישוב הכנסות להבטחת הכנסה

הביטוח הלאומי חייב להוכיח שמי שמבקש גימלת הבטחת הכנסה נהנה ממקורות המספיקים לצורך קיום בכבוד, קודם שיוכל לקזז מן הגימלה תמיכות שמקבל המבקש ממקורות אחרים. כך קובעת (יום ג', 13.8.13) שופטת בית הדין האיזורי לעבודה בתל אביב, נטע רות.

רות מנתחת באריכות את יסודותיה של הבטחת ההכנסה ומגיעה למסקנה, כי יש לשים את הדגש על "מימד המספיקוּת" - דהיינו: האם בידי מבקש הגימלה יש אמצעים מספיקים כדי להתקיים בכבוד. זאת, במקום המבחן המקובל כיום, ולפיו נבדקים מקורות ההכנסה שלו ולא הסכומים שהוא מקבל מהם.

"יש להראות תחילה, כי סך הגמלאות והתמיכות הציבוריות הניתנות למבוטח - עולה על זה המתחייב ממימד המספיקות, וכי סכומי התמיכות המשפחתיות או הפילנטרופיות עולים על ההשלמה הנדרשת לשם סיפוק הצרכים הבסיסיים של המבוטח, בהתאם למדדים המקובלים לקיום בכבוד", קובעת רות. אם סכומי התמיכות רק משלימים את הפער שבין הגימלה לבין הסכום הדרוש לקיום בכבוד, לא רשאי הביטוח הלאומי לקזז אותם מן הגימלה, מציבה רות את המשמעות המעשית.

לדעת רות, ההנחיות הנוכחיות של הביטוח הלאומי לעניין בחינתן של תמיכות נוספות, פוגעות בערך החוקתי של כבוד האדם, ממנו - כפי שקבע בית המשפט העליון - נגזרת הזכות לקיום בכבוד. היא גם מביעה את הסתייגותה משימוש בהסדרים גורפים, אשר אינם מתחשבים במצבו הפרטני של מבקש הגימלה.

רות קבעה, כי הביטוח הלאומי לא היה רשאי לקזז מגימלת הבטחת ההכנסה ששילם לאם חד-הורית את סכומי התמיכה הצנועים (כ-2,500 שקל לחודש) שקיבלה מהוריה. הביטוח הלאומי דרש מהאישה להחזיר לו למעלה מ-10,000 שקל שקיבלה בשנים 2011-2010, אך רות הורתה לו להחזיר לה סכומים אלו ואף להשלים את ההפרש בין הגימלה המלאה לבין זו ששילם לה.