|
ראש אגף התקציבים באוצר, אמיר לוי [צילום: רמי זרנגר]
|
|
|
|
|
לראשונה ובאופן תקדימי, אגף התקציבים באוצר יעביר לחברי ועדת הכספים בקשות לשינויים בתקציב, שבוע ימים לפני שהם יידונו בוועדה עצמה. כך הודיעו (יום ג', 1.10.13) ראשי אגף התקציבים, בעקבות דרישת הוועדה ולחצים מתמשכים בעניין מקרב חבריה.
בישיבה מיוחדת שקיימה היום ועדת הכספים, סקרו אנשי האגף בפני חברי הכנסת, את נושא השינויים בתקציב וכיצד הם מבוצעים. יו"ר ועדת הכספים, ח"כ ניסן סלומינסקי (הבית היהודי), אמר: "אנחנו מקדמים שינוי מהותי בשקיפות ובתהליכי העבודה, דבר תקדימי בתולדות הכנסת".
השינוי נועד לאפשר לחברי הכנסת להבין את התהליך בטרם הם יידרשו לאשר שינויים בתקציב, העברות תקציביות וכדומה, וסלומינסקי קרא לאנשי האוצר לפעול בהקדם על-מנת לשפר את היכולות הטכניות להעברת החומרים הרבים הקשורים בשינויים בתקציב.
על-פי הנוהל החדש שקבעה ועדת הכספים, יקבלו חברי הכנסת את כל השינויים בתקציב בשבוע שקודם לדיון בוועדה ושבו יידרשו לאשר או להימנע מאישור השינויים וכן להעביר שאילתות בנוגע לשינויים לאגף התקציבים באמצעות מינהל הוועדה. אגף התקציבים ישיב לח"כים בטרם הדיון בוועדה וישלח את נציגיו הרלוונטיים לדיון ואף נציגי המשרדים הרלוונטיים במידת הצורך.
ראש אגף התקציבים החדש באוצר, אמיר לוי, בהופעתו הראשונה בפני הוועדה, אמר כי "שינויים בתקציב הם דבר נפוץ בכל מדינות העולם וגם בחברות מסחריות. הדבר נעשה בהתאם לשינויים נדרשים, שחלקם מקודמים על-ידי הכנסת באמצעות חקיקה". לוי הצהיר על כוונת אנשי אגף תקציבים "לעבוד בשקיפות ובשיתוף פעולה מלא עם ועדת הכספים".
סגנית ראש אגף התקציבים, לענייני מאקרו, יעל מבורך, אמרה כי "תקציב המדינה הוא המסגרת ומתוכו מועברים כספים בדרכים שונות באמצעות מכרזים, תמיכות, העברות ישירות לפרטים, כגון קצבאות וכדומה. הפעילות הממשלתית שבאה לידי ביטוי בתקציב מורכבת מאוד וזה משתקף בפעילויות הרבות ובצורך לבצע התאמות באופן תדיר. שליש מהתקציב, כ-130 מיליארד שקל לשכר, הוא קשיח וכך גם תקציבי תשתיות מעל 120 מיליארד שקל, שהם תקציבי פיתוח במסגרת ההתחייבות הרב-שנתית של הממשלה".
מבורך הסבירה את השינויים בתקציב: "במהלך השנה יש הוצאה בלתי צפויה ויש לתת להוצאות מסוג זה מענה נקודתי. אנחנו בונים את התקציב יחסית מוקדם. חברה עסקית מכינה בנובמבר ומביאה בדצמבר. אנחנו בדרך כלל מכינים אותו בקיץ ומביאים מספר חודשים לפני תום השנה לכנסת עד לאישור בסוף השנה. בינתיים עשויים להשתנות חלק מהצרכים. יש גם שינויים בביקושים ושינויים בסדרי עדיפויות של הממשלה, של הכנסת באמצעות חקיקה ואף של שרים בתוך משרדיהם. כל הדברים הללו מחייבים התאמות ושינויים תקציביים מתאימים".
רכז מאקרו באגף תקציבים באוצר, יוגב גרדוס, הסביר כי "יש 60 סעיפי תקציב שונים, כאשר הראשון זה תקציב נשיא המדינה, השני זה תקציב הכנסת, שהוא יוצא דופן ושינויים בו נקבעים בדרך אחרת בכנסת עצמה, וכן הלאה לגבי יתר הסעיפים. התקציב בנוי מהוצאה, שהיא מקסימום ההוצאה שכל משרד רשאי להוציא, הוצאה מותנית בהכנסה, קרי בנוסף להוצאה נטו, תוספת של הוצאה שהמשרד רשאי להוציא כנגד הכנסה".
העברות קטנות דורשות רק הודעה
כדוגמה הוא הביא את משרד האפוטרופוס הכללי שמכניס כספים מעיזבונות ומוציא בהתאם לכללים ברורים. "בנוסף", אמר, "ישנה הרשאה להתחייב, בעיקר לפעילויות רב-שנתיות, בעיקר בתחומי תשתיות לגביהן יש התקשרויות שנמשכות לאורך שנים ושיא כוח אדם".
גרדוס פירט את אופן ביצוע השינויים בתקציב: "העברה מסעיף תקציבי מסוים לרזרבה הכללית ומהרזרבה הכללית לסעיף תקציבי אחר. כאשר סכום השינוי התקציבי אינו עולה על 1.94 מיליון שקל ועל 15% מסך תוכנית מסוימת - נדרשת הודעה בלבד לוועדת הכספים. הודעה על שינוי כזה תאושר אוטומטית אחרי 21 יום, אלא אם כן אישרה אותה ועדת הכספים על-מנת לאפשר את ההעברה קודם ל-21 יום. אם הוועדה תתנגד, ההעברה לא תאושר. סוגי השינויים בתקציב כוללים שינויים פנימיים במשרדי הממשלה, העברת עודפים, קיצוץ ברזרבה והקצאה לרזרבה, הקצאה מהרזרבה הכללית למטרות אד-הוק וקיצוצים בתקציב".