מעבר לגבול, במרחק אפסי מהבתים שלנו, נהרגים בני אדם שנבראו בצלם, במספרים מחרידים. מצד אחד, יש נטייה לומר, בעקבות הנרי קיסינג'ר, מדינאי יהודי-אמריקני ידוע, בזמן מלחמת אירן-עירק (1988-1980): "חבל ששני הצדדים לא יכולים להפסיד". יש לנו נטייה לומר זאת משום שחסידיו של אסד אינם חסידי ישראל והמורדים, גם הם לא אוהבי ציון גדולים. האם זו תגובה מתאימה? איך אנו כיהודים אמורים להגיב למה שמתרחש מעבר לגבול הסורי? עיון בכמה תפילות מרכזיות הנאמרות בימים אלו ייתן תשובה.
על-אף שמדובר במתחם בעל ערך היסטורי ואדריכלי רב, המתחם נמצא מזה שנים במצב של הזנחה מבישה
