הרב אברהם פיינר אומר (יום א', 13.10.13) בעדותו במשפט הולילנד, כי התפטר מתפקידיו הניהוליים ברשת "בית מלכה" של חסידות בלז כאשר נבחר למועצת עיריית ירושלים. הוא הכחיש את הנאמר בכתב האישום, כאילו הוא ייסד את הרשת וכאילו המשיך לעסוק בענייניה – למעט בנושאים החינוכיים – לאחר בחירתו. לדבריו, בגיוס הכספים עסק הרב צבי פרקש ולא הוא.

פיינר, נציג חסידות בלז בעיריית ירושלים, מילא בשנים 2007-1998 תפקידים שונים ובהם חבר מועצת העיר, חבר הוועדה המקומית לתכנון ובנייה וממלא-מקום בוועדה. קודם לכן, טוענת המדינה, ייסד פיינר את רשת החינוך "בית מלכה" ואת "סמינר בעלזא" לבנות, וניהל אותם במקביל לתפקידיו בעירייה.

על-פי כתב האישום, פיינר קיבל מהלל צ'רני, באמצעות שמואל דכנר, שוחד בסך 693,000 שקל בדמות תרומות לשני המוסדות. בתמורה, טוענת המדינה, קידם פיינר את ענייני פרויקט הולילנד, ובין היתר "האיץ בגורמים העירוניים המקצועיים לקדם את ענייני הפרויקט באופן שיקל על היזמים והתערב למענם בכל הנוגע למטלות הציבוריות שהוטלו עליהם על-פי תוכניות הבנייה".


"המגדל מכוער, מגעיל"


פיינר אמר, כי ידע על התרומות של דכנר וצ'רני ל"בית מלכה", אך הוא לא עסק בזה אלא פרקש. הוא הדגיש, כי הוא רק הציג את המוסדות בפני דכנר לבקשתו של פרקש, אך לא הייתה כל נגיעה לתרומותיו. לדבריו, לא ידע בזמן אמת על הקשר בין צ'רני לדכנר, כאשר הלה תרם 600,000 שקל לבניית קרוואנים ב"בית מלכה".

פיינר הכחיש בתוקף, כי ביקש וקיבל מצ'רני את התרומות ל"בית מלכה" וכי היה זה שוחד. לדבריו, צ'רני מעולם לא דיבר איתו על הולילנד, הם שוחחו רק על ענייני חינוך, והוא מעולם לא ביקש כסף אלא הציג את צורכי המוסדות. הוא ידע שהמתרים היה דכנר, אך מעולם לא קשר בינן לבין תפקידו בעירייה, הוסיף. "פרקש מוצא מי שמוכן לתרום, ואותו אני צריך לפרש?", הוסיף.

עוד אמר פיינר, כי לא היה מרכז הסיעות החרדיות במועצת העיר ולכן לא הביא את עמיתיו להצביע בעד הפרויקט. לדבריו, הוא תומך בהולילנד, כשם שהוא תומך בכל פרויקט שמביא לירושלים מי שיכולים לשלם מיסים עירוניים. "המגדל מכוער, מגעיל, ואם הייתי יכול הייתי מצביע נגדו", הוסיף. הוא קבע חד-משמעית, כי תרומותיהם של דכנר וצ'רני לא השפיעו על שיקול דעתו, וציין שהיה רק אחד מ-31 חברי המועצה.

פיינר הכחיש פרטנית את כל טענותיו של דכנר על מעורבותו כביכול בטיפול בהולילנד ואמר, כי לא ידבר סרה בדכנר ובסיבות שעמדו מאחורי הטענות שהעלה. פיינר הוסיף, כי חלק מטענותיו של דכנר מתייחסות לנושאים שטופלו לפני שנבחר למועצת העירייה, ואילו הצבעתו בעד היטל ההשבחה של הולילנד הייתה כחלק ממשמעת קואליציונית.


"לגיטימי להתערב"


בתשובה לשאלות סניגורו, פרופ' דוד ליבאי, אמר פיינר שלא מצא לנכון לפסול את עצמו מלהשתתף בדיונים על הולילנד, שכן הוא כלל לא עסק בגיוס התרומות מצ'רני ודכנר. "הנושא הזה של ניגוד עניינים בכלל היה חלש מאוד בכל התחומים של העירייה, עד שבא עו"ד יוסי חביליו הרבה יותר מאוחר ועשה לנו בית ספר בנושא הזה", הוסיף. לדבריו, הוא הרגיש שיצא ידי חובה כאשר התפטר מתפקידיו ב"בית מלכה".

השופט דוד רוזן: "בית מלכה יקר לך לא פחות מאשר לפרקש, ואולי עוד יותר, כי אתה קרוב לחינוך. למה אתה לא רואה את עצמך כמי שצריך להדיר את רגליו ממעורבות בענייני הולילנד?". פיינר: "החלק הכספי נוגע אלי רק אם הוא מספק את הצרכים החיוניים". רוזן: "בלי כסף אין חינוך. הולילנד תורמים מאות אלפים. למה אתה לא גוזר על עצמך לא לעסוק בענייני הולילנד?". פיינר: "התובנה הזאת באה עכשיו, עם הזמן. היום אני מבין שההתפטרות שלי לא הייתה מספיקה". רוזן: "התרומות החלו בסמוך לבחירתך למועצת העיר. האם זה לא הדליק נורות אדומות אצלך?". פיינר: "לא".

פיינר התייחס לבקשה ששיגר אליו דכנר, לסיוע בזירוז הליכי אישור הפרויקט, באומרו שהוא קיבל בקשות רבות כאלו לנוכח הביורוקרטיה הקשה בה פועלת עיריית ירושלים, ואשר לדבריו מביאה לכך שהעיר אינה נבנית בקצב הרצוי. הוא אמר, כי לנוכח מצב זה – היה לגיטימי מצידו להתערב ולהביא לקידום הטיפול.